ב- 1900 עבר אביו של שנייד, אב בית הדין היהודי בווינה, עם משפחתו ליבלונקובה, סלובקיה, ושם נולד אוטו. ב- 1918 שבה המשפחה אל וינה. שנייד למד היסטוריה, פילוסופיה ולימודי המזרח. עד שנת 1926 למד באוניברסיטאות בווינה ובפריז, ובשנים 1926 – 1936 עבד כאמן פרילנסר, למד ועבד ברחבי אירופה וגם לימד אמנות. במקביל חיבר ספר על אמנות סינית, שיצא לאור ב- 1934, ויסד מוזיאון לאמנות בווילנה, ליטא, שם נשאר עד שנת 1938, שאז שב לווינה.
ב- 1939, בעקבות סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938), היגר לישראל, שם קיבל תפקיד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב- 1946 הוציא ספר על פרסקאות תנ"כיות בבית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה. בשנים 1947 – 1960 היה מרצה לתולדות האמנות בטכניון בחיפה, והמשיך לצייר ולפסל, ולעצב מודלים לאנדרטאות.
בשנת 1960 היגר שנייד לארצות הברית. ב- 1962 הציג שתי טכניקות חדשות, ציורים נעים ואופטיציזם, כדי לשנות תפיסות מקובלות בדרך להתבונן בציור. ב- 1963 עבר לקנדה.
בין יצירותיו דיוקנאות, נופים ופסלים במגוון טכניקות, שמן, אבן, ברונזה, עץ וחימר. הרבה להשתמש במוטיבים תנ"כיים.
תערוכות יחיד: בגלריה הבינלאומית לאמנות בפירנצה; בגלריה הבינלאומית לאמנות / אוניברסיטת קולומביה בניו יורק; בטופורוב, הוליווד, קליפורניה; קסקון, טורונטו, ועוד. עבודותיו מוצגות באוספים: פיטי פאלאס, פירנצה; אלברטינה, וינה; הבריטיש מוזיאום, לונדון; ספריית רוזבלט, הייד פארק, ניו יורק; מוזיאון סקופייה לאמנות מודרנית, מקדוניה, ואוספים פרטיים.