נולד באודסה, רוסיה (כיום באוקראינה). בגיל 30 עבר אל וינה והקים שם מפעל ראשון לנורות חשמל, אשר שגשג והיה אחד הגדולים בכל אירופה. ב- 1920 הקים מפעל למכשירי חשמל, ובהמשך את מפעל סיליקט בתל אביב, בשותפות עם בוריס גולדברג.
אחרי פרסום "מדינת היהודים" (1896) הצטרף קרמנצקי אל הרצל ונהיה לידיד קרוב ולעושה דברו. הוא נבחר להנהלה הציונית למין היווסדה ועד שעברה אל קלן, גרמניה, אחרי מות הרצל (1897 – 1905). לקונגרס הציוני החמישי ב- 1901 כתב תזכיר בדבר הקמתה של "קרן היסוד", היה שותף בהקמתה, וגם היו"ר הראשון, עד שעברה הנהגת הקרן לקלן ב- 1907. בשנים 1905 – 1913 היה חבר במועצה הציונית הכללית.
קרמנצקי היה ממייסדי ארכיון הרצל. בהגיעו לגבורות (1930) קיבל תואר אזרחות של כבוד מהעיר וינה.