דמות מפתח ביהדות אוסטריה במאה ה- 14, ותלמידו של משה מזנים. חי בווינה בתקופות ארוכות בחייו, כיהן בה כרב יחד עם מאיר הלוי (1380), אשר כינהו "מורנו".
קלאוזנר היה מוקף חכמים ידועים, ביניהם אהרן מנוישטאט (בלומליין), מגדולי המלומדים באוסטריה, שהיה גם גיסו. יעקב מלין (מהרי"ל) היה תלמידו, וכן יצחק טירנאו. עיקר פרסומו בא לו מ"ספר המנהגים" (יצא לאור בריבה די טרנטו 1558), היצירה המקפת הראשונה על מנהגים דתיים מקומיים. למעשה היה הספר עיבוד לספר קודם, שחיבר יותר מחמישים שנים קודם לכן חיים פלטיאל. אוסף המנהגים שלו בתוספת הערותיו, יצא לאור בריבה די טרנטו בשנת 1559. העורך של "מנהגי מהרי"ל" של מלן הוסיף לעתים כמה מן המנהגים שאסף קלאוזנר. הרב איסרליין מזכיר את השו"תים שלו ב"פסקים וכתבים" (מס' 6). קלאוזנר חיבר גם תשובות לשאלות בענייני דת ומצוות. נפטר בווינה.