ילידת וינה. בתו של ד"ר מוריץ שפס, עיתונאי ליברלי רב השפעה, שלמד רפואה בצעירותו. אחותה הבוגרת נישאה לפאול קלמנסו, אחיו של ראש הממשלה הצרפתי ז'ורז' קלמנסו, ועברה לצרפת.
בצעירותה הייתה צוקרקנדל מזכירתו של אביה, והתאבלה עמו כשיורש העצר רודולף, שהיה ידיד קרוב, שם קץ לחייו בשנת 1889. היא נישאה לד"ר אמיל צוקרקנדל, מנתח מפורסם, שנתמנה לראש מחלקת האנטומיה באוניברסיטת וינה.
בביתה שדבלינג (פרבר של וינה) הקימה צוקרקנדל טרקלין שבו אירחה אישים ידועים בתחומי האמנות, כמו יוהן שטראוס הצעיר, רודן, קלימט, גוסטב מאהלר ורעייתו לימים אלמה שינדלר (שהכירו באמצעות צוקרקנדל), ורבים אחרים, וכן בתחומי המדע והאקדמיה. אחר עברה אל מרכז וינה. ביתה, כמו בתי מארחות יהודיות רבות לפניה, היה מקום מפגש אידיאלי לכשרונות רבים. היא הייתה אשת טרקלין מוכשרת, מקסימה ואינטליגנטית.
במלחמת העולם הראשונה ניסו היא ואחותה ליישב מחלוקות בין אוסטריה לבין בעלות הברית המערביות, וליצור ברית שלום נפרדת, אך ללא הצלחה. כשנסתיימה המלחמה סייעה לשכנע את ממשלת צרפת לקבל סיוע מועדת הובר. היא חידשה את פעילותה החברתית, ובין ידידיה היו ריינהרדט, ד"ר קונוולד יועץ הקנצלר, ואגון פרידל. צוקרקנדל הייתה מחלוצות התומכים בפסטיבל זלצבורג.
אף כי מצעירותה הייתה ליברלית בהשקפתה, הלכה ונטתה לכיוונים שמרניים, בעיקר אחרי שהקנצלר דולפוס התנגד לתנועת הפועלים ב- 1934, מה שגרם לה לתחושת בגידה. בעקבות סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) גלתה לצרפת, ואחר התיישבה באלג'יר. כשהסתיימה המלחמה שבה לפריז, ונפטרה שם בשנת 1945.
בין פרסומיה:
Die Pflege der Kunst in Österreich 1848-1898
Dekorative Kunst und Kunstgewerbe, Vienna, 1900
Zeitkunst Wien 1901-1907, Heller, Vienna, 1908
Ich erlebte 50 Jahre Weltgeschichte, Bermann-Fischer Verlag, Stockholm, 1939
Clemenceau tel que je l'ai connu, Algier 1944
Österreich intim. Erinnerungen 1892-1942, Propyläen, Frankfurt 1970