נולד בבאדן על יד וינה. ב- 1910 קיבל תואר מהנדס מבית הספר הטכנולוגי הגבוה בווינה. עד תחילת שנות השלושים היה אדריכל עצמאי בווינה. הרבה לעבוד יחד עם האדריכל אוסקר וולאך, לעתים שיתף פעולה עם אוסקר שטרנד, יחד עמו יצר מבנים בווינה ובפרניץ, באוסטריה תחתית. בין יצירותיו הרבות עיצוב פנים של מבני ציבור, למשל, המוזיאון לאמנות מזרח אסיה בקלן (1912). בשנים 1014 – 1925 היה פרופסור בבית הספר לאמנויות ואומניות בווינה. שיתף פעולה גם עם קבוצת "וינר קרייז" (אוטו נויראט ואחרים), ועם אדולף לוס.
בשנת 1925 עבד בשותפות עם ג'וזף הרטמן, פטר ברונס, אוסקר שטרנד וקארל ויצמן על הביתן האוסטרי בתערוכה הבינלאומית לאמנויות ואומנויות בפריז. בשנים 1924 – 1932 תיכנן בנייני מגורים, בית פרטי אחד, ומבנים בווינה, ביניהם הקארל-מרקס-הוף (1930). באותה תקופה הקים, יחד עם אוסקר וולאך, את חנות עיצוב הפנים "בית וגן" בווינה. עיצב גם ריהוט, טפטים ועוד אביזרי בית.
היה חבר ב OWB (איחוד העבודה האוסטרי), ומשנת 1929 – נשיא האיחוד. ב- 1927 היה אחראי לתערוכת האיחוד בווינה, ייצג את אוסטריה ב"ורקבונדשידלונג וייזנהוף" בשטוטגרט, עם שני בתי מגורים. ב- 1929 יסד את C.I.A.M. (הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית) והשתתף בכנסיו. ערך את "Internationale Werkbundsiedlung" בשנים 1932 – 1934. היה חבר במפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית.
ב- 1932 התחיל בעיצוב פנים של חנות "Svenskt Tenn" בסטוקהולם, שבדיה, וב- 1934 התיישב בעיר. ב- 1941 עבד ב"Svenskt Tenn" כמעצב. קיבל גם עבודות פרטיות וציבוריות בשגרירויות, בנקים, מבנים ובתי מגורים, עיצב ריהוט, חפצי נוי, טפטים, אריגים ועוד. ב- 1937 השתתף ביריד העולמי בפריז.
ב- 1941 עבר לארצות הברית, היה פרופסור לאדריכלות בבית הספר ניו יורק למחקר עד 1946. אחר חי זמן מה בלונדון והיה חבר בארגון האדריכלים "המעגל" (חבר של כבוד בשנת 1964) ושב לסטוקהולם בשנת 1952. קיבל את פרס אוסטריה בשנת 1965 ותערוכה בחסות האגודה האוסטרית לאדריכלים. ב- 1968 עשו לו תערוכת רטרוספקטיבה במוזיאון הלאומי בסטוקהולם, בשם "". רטרוספקטיבה גדולה נוספת הועלתה לכבודו במוזיאון האוסטרי לאמנות שימושית ב- 1975.