יליד וינה. שירת כדיפלומט אוסטרי, ואחר עזב לברלין, שם נהיה לסוחר ספרים ומוציא לאור. בגיל 27 נהיה פציפיסט ופרסם בעיקר תעמולה פציפיסטית. יסד וערך כמה כתבי עת פציפיסטיים, ביניהם "די ואפן נידר".
פריד חיבר יותר מאלפיים מאמרים וכשבעים ספרים וחוברות, כולם בנושא השלום. היה דמות מרכזית בתנועת השלום האירופית, המזכיר האירופי של " Conciliation Internationale", מייסד אגודות שלום גרמניות ואוסטריות, ומוסדות אחרים. בעת ועידות השלום בהאג (1899 – 1907) ניהל דיונים אינטנסיביים עם איוואן בליוך, מי ששיכנע את הצאר הרוסי להשתתף בועידה.
פעילותו של פריד הולידה שתי תוצאות מנוגדות. מחד הוענק לו פרס נובל לשלום (1911), ומאידך, ערב מלחמת העולם הראשונה האשימו אותו בבגידה. הוא עזב את אוסטריה לשווייץ, שם שב לפעילותו אחרי המלחמה והיה מעורב מאד במפגשי הפועלים הבינ"ל בברן, בהם חיברו נוסחה לשלום. יחד עם אחרים ניסה לייסד איגוד אירופי של מדינות, בדומה לשיטה הפאן-אמריקאית.