יליד וינה. למד משפטים באוניברסיטת וינה (1921 – 1925) קיבל תואר דוקטור למשפטים ב- 1926. בשנים 1934 – 1938 עסק בעריכת דין, וגם התחיל קריירה ספרותית, בעידודם של אנטון וילדגאנס וארנולד צווייג.
בעקבות סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) נשללה מדראך האפשרות לעבוד כעורך דין והוא גלה ליוגוסלביה עם ויזה מהרפובליקה של ליבריה. אחר היגר לצרפת וקשר קשרים עם המחתרת הצרפתית. הוא נעצר שוב ושוב. לקראת סוף מלחמת העולם השניה, בשנת 1944/45, שימש דראך מתורגמן של הצבא האמריקאי בניצה.
בשנת 1948 חזר לאוסטריה וחידש את עיסוקיו כמקודם, עורך דין וסופר. חיבר רומנים, נובלות ויצירות אוטוביוגרפיות על תקופת גלותו.
מיצירותיו:
Kinder der Traume, 1919
Das Satansspiel vom Gottlichen Marquis, 1928
Gesammelte Werke, 1964-1968
Z.Z. Das Ist die Zwischenzeit, Unsentimentale Reise, and Das Beleid
היה חבר באיגוד המחזאים הגרמניים (1929 – 1936); איגוד לזכויות השידור 1937 – 1938); מועדון PEN של אוסטריה תחתית (נשיא מועדון ב- 1964) ואיגוד הסופרים הגרמניים (1970). קיבל פרס תרבות ושירה מהעיר וינה ב- 1972 ופרס תרבות ושירה מממשלת אוסטריה תחתית ב- 1975.