נולד בצ'כוסלובקיה ולמד שם משפטים וכלכלה. ב- 1872 נתמנה לחבר המחלקה הפיננסית בעיתון החשוב ביותר באוסטריה, ה"נויה פריה פרס". הוא התקדם לתפקיד עורך פיננסים ראשי, ובמהירה נהיה לבעלים של חלק מהעתון.
מ- 1908, אחרי מות שותפו אדוארד באכר, היה בנדיקט אחראי לבדו על מדיניות המערכת, עמדה שהשפיעה מאד על ענייני אוסטריה. נאמר כי הייתה לו יד בעלייתם ונפילתם של משרדים. מאמרי המערכת שלו תקפו את הרפורמות האלקטורליות של ראש הממשלה בשלושה גליונות וסייעו להביא לביטולן ולהתפטרותו של ראש הממשלה.
בנדיקט תמך במפלגה הליברלית הגרמנית והתנגד לציונות, ולא התיר לתיאודור הרצל, עורך הספרות, לפרסם דבר בזכות הציונות. כמו כן תמך בפשרה האוסטרו-הונגרית. ב- 1917 נבחר לבית העליון בפרלמנט האוסטרי.