בן למשפחת בנקאים ובעלי הון רבת השפעה, אשר שגשגה בווינה מהמאה ה- 18 ועד לאמצע מאה ה- 19. בני המשפחה באו בקשרי נישואין עם משפחות עשירות אחרות, בין היתר גומפרץ, איציג, מנדלסון ופריירה.
בנו של יצחק אהרן, מייסד השושלת. נשא לאשה את סיביל (בלה) גומפרץ, בתו של בנדיט גומפרץ-נימווגן. עמד בראש חברת ארנשטיין והיה ספק המזון של בעלה של הקיסרית מריה תרזיה. מהלכיו בחצר המלכות העניקו לו פריבילגיות, והסירו מעליו מגבלות משפילות (1762 – 1768).
ארנשטיין היה מעורב גם בעניינים יהודיים, בין היתר סייע למנוע גירושם של יהודי פראג בשנת 1744-45, והגיש עזרה ליהודים בהמבורג, כשפגעו בזכויותיהם.