יליד ברסלאו, מוראביה. בגיל שבע עבר עם הוריו אל וינה.
בגיל 23 סיים לימודי רפואה בווינה. הוא החל בפעילות פוליטית והצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית החדשה, שם היה חבר בוועד המנהל החל משנת 1891. נבחר לרייכשראט בשנת 1901, ולפרלמנט ב- 1918. 33 שנים שירת בפרלמנט, עד שפורק הבית על ידי ממשלתו של דולפוס ב- 1934. במהלך הקריירה נטל חלק במגוון נושאים, סייע להעביר את חוק הזיכיון הבינלאומי 1907, ומילא תפקיד חשוב במשא ומתן עם הממשלה ההונגרית על הבטחת בטחונם של תושבי וינה בעת מגיפה, אחרי מלחמת העולם הראשונה. ב- 1919 נתמנה לתת-שר המסחר, ואחר תפס מקומו של אוטו באואר כשר. 1921 הצטרף לקבינט. עד 1929 היה מנהל תחום החשמל במסילות הברזל
.
בעקבות סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) נמלט אלנבוגן לצרפת ובשנת 1940 היגר לארצות הברית.
בחייו חיבר ופרסם מאמרים פוליטיים רבים.