יליד וינה. התחיל להתאבק בשנת 1930 במועדון הכח וינה, וכבר ב- 1935 זכה במדליית זהב באליפות אירופה. באותה שנה השתתף באליפות העולם. רשמו אותו כ"חסר מדינה" כדי שיוכל להתמודד עם מתאבק מנבחרת גרמניה הנאצית. הוא התקבל לנבחרת האוסטרית למשחקים האולימפיים בברלין (1936), אך סירב להשתתף, במחאה על רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית.
ערב מלחמת העולם השניה היגר אל בריטניה והיה קפטן נבחרת ההיאבקות במשחקים האולימפיים בלונדון (1948). בעשרים שנות קריירה, זכה בשני תארים לנוער (אוסטריה) בחמשה תארים במשקל כבד (צרפת), בשבעה תארים במשקל כבד בבריטניה ובאחד מקנדה, אליה היגר בסוף שנות ה- 40.
בקנדה החל אוברלנד בפעילות במסגרת ארגוני ספורט יהודים. במכביה של שנת 1950 היה קפטן ונושא דגל של הנבחרת הקנדית. במכביה של 1953זכה במדליית זהב במשקל כבד. ב- 1954 העניק לו ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, את פרס הספורטאי היהודי העולמי המצטיין.
אוברלנדר היה חבר באיגוד חובבי ההיאבקות הקנדי. בשנת 1974 הצטרף להיכל התהילה של ספורט החובבים בקנדה. במוזיאון המכביה ע"ש פייר גילדסגיים יש מדור על שמו.