ארכיון

(לפנים מאטרסדורף) האיזכור הראשון של יהודים במקום הוא משנת 1527, הם היו פליטים מאודנבורג (היום שופרון) או מווינר-נוישטאט, אשר גורשו

יהודים התיישבו במדלינג קודם לשנת 1350. בית הכנסת הוקם ב"רחוב היהודים" (כיום רחוב אליזבט מס' 7). היהודים היו מלווים בריבית,

הקהילה היהודית נוסדה במחצית השנייה של המאה ה- 19, והייתה השלישית בגודלה באזור אוסטריה תחתית. הקהילה הוקמה רשמית בשנת 1892

במאה ה- 14 חיו במוראו יהודים, והיה להם בית כנסת. את המתים קברו כנראה בבית העלמין של פריזאך. חלפן הכספים

בשנת 1421 גורשו כל היהודים שחיו במארשג. ב- 1496 מקסימיליאן הראשון (מלך ודוכס אוסטריה הגרמני) יישב במקום חלק מהיהודים מגורשי

שר שגם יהודי אוסטריה עלית נפגעו מן הגירוש עליו ציוה הקיסר לאופולד בשנת 1669 – 1670. אולם מכיוון שישבו ישיבה

בשנים 1218-1222 הזכיר רושם העתים סזאריוס מהייסטרבאך אשה יהודיה שנטבלה לנצרות, ואת אמה. ב- 1335 מוזכר בלינץ בית כנסת, על

כ- 2,400 פליטים יהודים שהו אחרי השואה במחנה בינדרמיכן הסמוך ללינץ. רק כעשרים וששה יהודים מבני הקהילה שרדו את השואה,

במחצית השנייה של המאה ה- 13 חי בלאובן מלווה בריבית יהודי. ב- 1396 הורה הדוכס וילהלם (1386-1406) כי על כתבי

(לויבס) במסמכים מן המאה ה- 14 מוזכרים במקום יהודים. הם סבלו מן הרדיפות שהתחוללו אחרי עלילת לחם הקודש המחולל בפולקאו