ארכיון

אחרי השואה, שבו אל באדן אך יהודים מעטים. בית הכנסת נסגר, ולא היה באפשרותם של הניצולים להשיבו לפעילות, לכן בשנות

בשנת 1316 הוציאו  הדוכסים אוטו הרביעי והיינריך השני צו שהסדיר בחוק את זכות היהודים למכור בשר בעיירה. ב- 1415 שילמו

ב- 1284  שילמו היהודים שחיו בהאליין ובמילדורף מס של 20 מרקים כסף לארכיבישוף של זלצבורג. היה לם מקוה על יד הנהר

ישנן עדויות לנוכחות יהודית בזלצבורג מהמאות ה- 11 וה- 12, אולם לא לפני שנת 1283. עד שנת 1404 גרו רוב

יהודים חיו בבראונאו במחצית הראשונה של המאה ה- 14. בימי הרדיפות של מגיפת "המוות השחור" (1348-1349), גורשו היהודים מבראונאו. מסמכים

במאה ה- 14 הייתה לשתי משפחות יהודיות בעלות על בתים בעיירה. יהודי ששמו יצחק מליאנץ היה הבנקאי הפרטי של הרוזן

ב- 1342 העניק הדוכס לודוויג חסות ליהודי זלמן מאינסברוק ולצאצאיו, תמורת תשלום שנתי של 40 גולדנים. יהודי אינסברוק נפגעו מן

במחצית הראשונה של המאה ה- 14 חיו יהודים בפלדקירך, באזור שנקרא כיום הייליגנקרויץ, מחוץ לחומות העיר. סכסוך משפטי משנת 1343

יהודים שהו בווינה שהיית ארעי או מגורי קבע, כאשר קיבלו פריבילגיות שהתירו זאת. בשנת 1580 בקירוב החל מספרם שוב לעלות