מאז המאה ה- 14 הייתה התיישבות יהודית בשטייר, אולם נראה כי היהודים גורשו בימי "גזרת וינה" (1420). הם שבו והתיישבו בשטייר במחצית השנייה של המאה ה- 19. בשנת 1870 נוסד ארגון הקהילה, וב- 1872 הוקם בית עלמין יהודי, על יד בית העלמין טאבור. ארגון הקהילה הוכר רשמית בשנת 1894, וכלל את יהודי מחוז שטייר וקירשדורף.
בשנת 1932 נמנו בשטייר 82 חברי קהילה, מתוכם 27 משלמי מסים. לקהילה היו מוסדות משלה, בית כנסת ובית עלמין, מוסדות תרבות, ארגון נשים, חברה קדישא, ועוד.
השלטון הנאצי החריב את קהילת שטייר. בית העלמין הוא השריד היחיד לקהילה הקטנה, ובמקום קיים גם קבר אחים, בו נורו מאה יהודים מהונגריה, במצעד המוות אל מאוטהאוזן בחודש אפריל 1945.