רכניץ

vמניחים כי הייתה נוכחות יהודית במקום מאז המאה ה- 15. בשנים 1527 – 1861 היו התושבים היהודים תחת שלטון שושלת בתיאני. בשנת 1649 היה להם בית כנסת ובו ארון קודש.

בפריבילגיה משנת 1787 מוזכרות ברכניץ 36 משפחות יהודיות, שהותר להן לסחור בכל, פרט לבשר וליין, הותר להן לבחור דיין ובית-דין, להקים בית תפילה, בתי ספר ובית עלמין. היהודים התפרנסו ממסחר וממלאכה. ב- 1676 סיפקו בד למדי החיילים והמשרתים של בית בתיאני, ומגפיים אדומים עבור היערנים והחוואים באחוזות החכורות. ב- 1767 התפרנסו כ- 30 אחוזים מהמשפחות היהודיות במקום מחקלאות.

ב- 1859 חיו ברכניץ 850 יהודים, רובם סוחרים. יחידה צבאית שבסיסה ברכניץ הייתה מעוניינת בהתפתחות כלכלית של העיר, ולקהילה היו כמה תשמישי קדושה יקרים. הקהילה פרשה מהזרם האורתודוכסי המערבי-הונגרי והצטרפה לתנועה הרפורמית. אחד האישים המובילים בתנועה, הרב מאיר ציפזר, כיהן כרב ברכניץ בשנים 1858 – 1869. הקהילה שינתה את לשון התפילה לגרמנית.

בשנת 1847 נוסד בעיר בית ספר יהודי, ופעל עד 1920.
בתחילת המאה ה- 18 היהודים ברכניץ, שהיו יותר ממחצית האוכלוסייה, הלכו ונתמעטו. בין שתי מלחמות העולם הצטמק מספרם מ- 250 ל- 145 בשנת 1932. אחרי מותו של הרב האחרון, לא יכלה עוד הקהילה לממן העסקת רב. ארגון הקהילה כלל גם את יהודי גונץ (לא גונץ/גונצג, היום בהונגריה).

אחרי סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938), הנאצים שתלו בעסקים שבבעלות יהודית מודיעים. באמצע אפריל עצרו הנאצים את הגברים היהודים, ריכזו את כל יתר היהודים וגירשום באוטובוסים ליוגוסלביה. הם נאלצו להשאיר מאחור את כל נכסיהם, ורק סכום כסף קטן הרשו להם לקחת. רופא יהודי אחד הורשה להישאר בעיר עד הקיץ.
זמן קצר לפני סוף המלחמה, במרץ 1945, נרצחו ברכניץ 200 עובדי כפייה יהודים שהובאו מהונגריה. הנאצים ירו בהם מטווח קצר בעת שערכו מסיבה.

בין רבני הקהילה נציין את הרב הידוע קליר אלעזר, שגדל בבית סבו המפורסם מאיר אייזנשטאט, באייזנשטאט. הרב קליר אלעזר למד באייזנשטאט, כיהן כרב באמסטרדם ובברלין. בשנים 1768 – 1778 כיהן כרב, מורה, הוגה וראש הישיבה ברכניץ, וחיבר מחקרים רבניים.