יהודי ששמו גרסטל נזכר במקום, במסמך משנת 1529. במאה ה- 18 הייתה קוברסדורף אחת מ"שבע קהילות" בורגנלנד. ב- 1838 חיו בה 1,519 תושבים, מתוכם 776 יהודים, 444 קתולים ו- 328 פרוטסטנטים. מספר היהודים ירד בעשורים הבאים בהתמדה. ב- 1869 היה מספרם 334. ב- 1887 משה בן דוד צבי ריגלר יסד בעיר בנק חסכון לכל התושבים. ב- 1895 ניזוק הרחוב היהודי קשות בשיטפון, ומשפחות רבות עזבו בעקבות ההרס. ב- 1932 חיו בקוברסדורף 174 יהודים. בתוך כמה חודשים מסיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) גורשו היהודים. רובם הגיעו אל וינה, וממנה ניסו להגר לחוץ לארץ. אחרי המלחמה שבו שלושה יהודים לקוברסדורף.
אל ארגון הקהילה היהודית השתייכו מלבד קוברסדורף העיירות אוברפטרסדורף, אובר-ראבניץ, ופרסדורף, קייזרסדורף, וייגראבן, גראסמארקט, קארל, לינדגראבן, סאנקט מרטין ונוידורף.
לקהילה היהודית היו מוסדות משלה, בית כנסת, בית תפילה (נוסד 1860, מקוה-טהרה, בית עלמין ובית ספר יסודי, וגם אגודת נערות.