קהילת פראואנקירכן קיימת מאז 1714, והייתה אחת מ"שבע קהילות" בורגנלנד. יהודים שגורשו מווינה וממקומות אחרים התיישבו באזור. תחת חסותו של בית אסתרהאזי הוקם בשנת 1840 רובע יהודי ובית כנסת, והותר ליהודים להקים בית ספר. היה להם גם מקוה-טהרה ובית עלמין. לקהילת פראואנקירכן היו כמה מוסדות צדקה, "קניין עולם" "חברת נשים", "מרפא לנפש", "יסודי התורה", צדקה, "עץ חיים", "אגודת ישראל", חברה קדישא, "שומרי תורה" וקבוצת הנערות "מרים".
במאה ה- 18 נשרף הרובע היהודי פעמיים. מגוון האגודות והארגונים מלמד על חיי קהילה פעילים.
לקהילת פראואנקירכן השתייכו גם יהודים מאנדאו, מאפטלון, מגולס, מאילמיץ, מנוישידל אם זה, מפאמהאגן, מטאדטן ומוואלרן.
בשנת 1932 חיו בפראואנקירכן 359 יהודים.
סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית ב- 1938 הביא לתוצאות אכזריות עבור 80 המשפחות היהודיות של פראואנקירכן (336 נפשות בקירוב). הם ננעלו במכלאת פרות, אולצו לעמוד ללא מזון, הוכו ונגזלו מכל רכושם וניירותיהם. ראש הקהילה, ד"ר וייס, נאלץ להבטיח כי ינקוט צעדים ל"הגירתם" המיידית. בחודש מרץ הובאו משפחות אחדות אל גבולות הונגריה וצ'כיה, שם נותרו בשטח ההפקר, או נדחפו על ידי האס.אס. אל גדרות התיל. אחדים הצליחו להגיע ליוגוסלביה או לצ'כוסלובקיה. 60 משפחות הועברו לווינה באפריל 1938.