האיזכור הראשון של פולקרמרקט בתעודות הוא מתחילת המאה ה- 12. באותה תקופה נקרא חלק מן העיר "שוק היהודים", רמז לנוכחות יהודית במקום. בשנת 1293 הוחכרו המכס והמטבעה של פולקרמרקט ושל סאנקט-פייט לחברה שמנתה נוצרים משני המקומות, פריאולי אחד ויהודי אחד.
למן המאה ה- 12 היו ליהודים בית כנסת ובית עלמין (באזור ליליאנברג), בו נקבר הרב שבתי, שנהרג ב- 1129 או ב- 1130. מצבתו שמורה במוזיאון הלאומי בקלאגנפורט. חלק מהיהודים חיו רחוב הרן (כיום רחוב העשרה באוקטובר), מקום מגוריהן של משפחות אצולה. "יודנמייסטר" (נציג הקהילה היהודית) ששמו קרפל נזכר בשנת 1333. לוי מפולקרמרקט, בנו של הרופא לב (יהודה) וואלך, נתמנה ל"הוכמייסטר" של היהודים הגרמנים על ידי הקיסר פרידריך השלישי. בשנים 1480 – 1487 נשא בתפקיד הקשה של תיווך בין הקיסר לבין היהודים. רוב היהודים היו מלווים בריבית. בשנת 1496 גורשו היהודים מן המקום. הותר להם למכור חלק מהבתים. המלך החרים את בית הכנסת ומסר אותו לידי העיירה, והמבנה שימש כבית כלא.