בשנת 1421 גורשו כל היהודים שחיו במארשג. ב- 1496 מקסימיליאן הראשון (מלך ודוכס אוסטריה הגרמני) יישב במקום חלק מהיהודים מגורשי סטיריה, קרינתיה, וינר-נוישטאט ונויקירכן. מושלי העיירה הונחו לאפשר להם לשכור בתי נוצרים, לעסוק במסחר, ואף להעניק ליהודים קרקעות לבתים. כמו כן נצטוו להעניק ליהודים הגנה ולגבות מהם מסים. רוב היהודים היו סוחרים ומלווים בריבית.