מאטרסבורג

(לפנים מאטרסדורף)
האיזכור הראשון של יהודים במקום הוא משנת 1527, הם היו פליטים מאודנבורג (היום שופרון) או מווינר-נוישטאט, אשר גורשו בצו גירוש שהוציא הקיסר לאופולד בשנת 1669 – 1671, ונאלצו להמתין שנים אחדות לפני שיכלו לשוב ולרכוש את רכושם. בשנות ה- 30 של המאה ה- 19 קלטה מאטרסבורג פליטים יהודים מנויפלד ע"נ לייטה. ב- 1744 חיו במאטרסבורג 342 יהודים בשלושים בתים, ב- 1785 עלה מספרם ל- 767 יהודים ב- 43 בתים. ב – 1818 התיר הפירסט בנייתם של תריסר בתים חדשים מחוץ לרובע היהודי. מאטרסבורג הייתה אחת מ"שבע קהילות" בורגנלנד.

ב- 1883 חיו במאטרסבורג 700 יהודים, וב- 1934 ירד מספרם ל- 511.

לקהילה היהודית היו מוסדות משלה, בית כנסת (נבנה ב- 1364), בית תפילה, מקוה-טהרה, בית עלמין (נוסד עם הקמת הקהילה), בית-ספר יסודי, מוסדות תרבות ורווחה כגון "עץ חיים", "ש"ס חברה", "ביקור חולים", אגודת נשים ואגודת נוער.

חודשים אחדים אחרי סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) גורשו היהודים מהעיר. חלק עברו לווינה, משם ניסו להימלט לחוץ לארץ, ואחרים נשלחו אל מחנות ההשמדה. במאטרסבורג נותר רק בית העלמין העתיק ובו כמה מצבות.

בנויפלד ע"נ לייטה, הסמוכה למאטרסבורג, הייתה קהילה יהודית במאה ה- 17, ויהודים התיישבו בה שוב גם במחצית השנייה של המאה ה- 19. שש משפחות יהודיות חיו שם במרץ 1938, ובאותה שנה נסגר בית הכנסת. ב- 1941 נשלחו 41 יהודים לעבודות כפייה בתעשיית "האנף יוט טקסטיל" בנויפלד.