ההתיישבות היהודית בהוהנמס מתועדת מאז 1617, כשגראף קספר מהוהנמס התיר למשפחות יהודיות שגורשו מגינסבורג בשוואביה להתיישב במקום. נראה כי הקהילה קיימת מאז 1633. בית כנסת נזכר לראשונה ב- 1642. בשנת 1663 (וגם ב- 1676) גורשו כנראה יהודי הוהנמס זמנית אל לשולץ, ושבו בשנת 1688. שלוש משפחות הורשו להישאר בשולץ והניחו את היסוד לקהילה יהודית משגשגת ולה רב, חזן ושוחט. ב- 1744 הותקפה הקהילה הקטנה ונשדדה על ידי כמה מאות אנשים מרנקווייל, והבתים נהרסו. קורבנות התקיפה נמלטו והתיישבו בהוהנמס. בכך לא נגמרו תלאותיהם. בהוהנמס ניצבו מול הגבלות חמורות ואיומים בגירוש. אחרי מותו של הרייכסגראף (המושל) האחרון של הוהנמס בשנת 1759, עברה העיר תחת שלטון הבסבורג. על אף שהקהילה לא גורשה עוד, סבלו היהודים מהגבלות קשות, ובכל זאת הצליחו לפתח חיי קהילה. היה להם בית כנסת, בית ספר, בית חולים ובית אבות, מקוה-טהרה ובית עלמין בדרום העיירה. ינטה לנדאואר (1789 – 1867) הייתה בעלת הפונדק " Zur Frohen Aussicht", מקום מפגש ליהודים ונוצרים, שניהלה משפחת לנדאואר עד למאה העשרים.
רק בשנת 1867 השיגו יהודי הוהנמס, כמו כל יהודי אוסטריה, שוויון זכויות וחירות אישית. בסוף המאה ה- 19 איבדה הוהנמס מחשיבותה הכלכלית ויהודים רבים עזבו אל מקומות אחרים. בתחילת המאה העשרים חיו בהוהנמס כ- 90 יהודים, וב- 1932 ירד מספרם ל- 24 חברי קהילה, 14 מתוכם משלמי מסים. לקהילה היהודית היו מוסדות משלה, בית כנסת (נבנה 1770 – 1772) ובית עלמין (נוסד 1617).
ד"ר יוזף לינק כיהן כרב הקהילה בהוהנמס בשנים 1912 – 1914, ואז עבר לאינסברוק. מאת שעזב סופקו צרכי הדת בקהילה על ידי ה IKG (ארגון הקהילות היהודיות באוסטריה) של אינסברוק.
אחרי מלחמת העולם השנייה שהו בהוהנמס מאות עקורים, רובם ניצולי מחנות ריכוז והשמדה במזרח אירופה. היו להם מוסדות קהילתיים כגון תלמוד תורה. כשעזבו העקורים, בא קצם של חיי הקהילה בהוהנמס, שכן יהודי העיר המקוריים לא שבו אליה.
הארגון היהודי "Verein zur Erhaltung des Jüdischen Friedhofs דאג לתחזוקת בית העלמין, ובשנת 1967 נעשו בו עבודות שימור. המבנים ברובע היהודי הם מן המאה ה- 18 וה- 19. בשנת 1991 נפתח בהוהנמס מוזיאון יהודי, בווילה שהשתייכה בעבר למשפחת היימן-רוזנטל.
בין הרבנים הבולטים בקהילה נציין את הרב ד"ר ארון טאנצר (1871 – 1937), נולד בפרסבורג והגיע להוהנמס ב- 1896. מחברם של מאמרי הגות ומאמרים על תולדות היהודים בהוהנמס (1905). ב- 1905 עזב את העיר וכיהן כרב בגופינגן בשנים 1907 – 1939. בימי מלחמת העולם הראשונה התנדב לשרת כרב צבאי במשך שלוש שנים, בחזית המזרחית. בשנים 1912 – 1914 כיהן כרב הקהילה ד"ר יוזף לינק.
האישיות היהודית הנודעת ביותר מהוהנמס: המוזיקאי סלומון זולצר (1804 – 1890), יליד הוהנמס, הוזמן לווינה בגיל 22 לכהן כחזן בחנוכת בית הכנסת החדש בזייטנשטטנגאסה, ונשאר בתפקידו 55 שנים. המוזיקה שהלחין הושמעה בבתי כנסת בכל העולם המערבי, ונהייתה לחלק בלתי נפרד מן הרפרטואר החזני.יחד עם הרב יצחק נח מנהיימר (1865 – 1973) עיצב זולצר מחדש את הליטורגיקה היהודית של וינה. יהודים ולא-יהודים באו לבית הכנסת הגדול (ה"שטאט-טמפל") להאזין לזמרתו של זולצר. כששמע אותו פרנץ שוברט מבצע את אחד משיריו, אמר "לראשונה אני מבין את המוזיקה של עצמי ומהו המעניק משמעות למילות שירי".המלחין פרנץ ליסט נמנה גם הוא על מעריציו של זולצר. את יצירותיו שלו, ואת היצירות שביצע, הוציא זולצר לאור בשני כרכים שכותרתם "שיר ציון".