("צעהלעם")
אחת מ"שבע קהילות" בורגנלנד. קיימת משנת 1500 בקירוב. הקהילה הייתה תחת חסות בית אסתרהאזי למן המאה ה- 17. בשנת 1671 מצאו בה מקלט יהודים שגורשו מקהילות אחרות.
ב- 1911 חיו בדויטשקרויץ 764 יהודים. ב- 1925 ירד מספרם ל- 435, ובשנת 1938 ל- 420. ארגון הקהילה היה אחראי גם על קהילות באומגרטן, גירם, לוייפרסבאך, מרביש, שאטנדורף ואונטרפטרסדורף. בדויטשקרויץ היה בית ספר יסודי יהודי, וישיבה שקלטה בכל שנת לימודים כשלושים תלמידים בגיל 15 עד 25 מהונגריה, מצ'כוסלובקיה ומפולין. התלמידים חיו אצל משפחות יהודיות. הלימודים, שנמשכו שנתיים, התקיימו ביידיש, וכללו הכשרת שוחטים ושמשי בית כנסת.
בקהילה כיהנו רבנים חשובים רבים, ביניהם הרב מנכלן כץ, הרב אלימלך כהנא והרב לוי-צדק גרונוואלד.
לקהילת דויטשקרויץ היו כמה מוסדות קהילתיים: בתי תפילה, מקוה-טהרה, חברה קדישא, בית עלמין (נוסד 1630) ובית מדרש.
זמן קצר אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית (1938) גורשו היהודים מדויטשקרויץ, ונאלצו להשאיר את רוב רכושם מאחור. הותר להם לקחת רק מה שיוכלו לשאת בעצמם, ומיד כשיצאו החלה ביזת בתיהם וחנויותיהם. הם הוסעו במכוניות אל וינה, ומשם ניסו להגר על מנת להציל עצמם.