הידיעות הראשונות על קיומה של קהילה יהודית בגוסינג באזור בורגנלנד הן מן המאה ה- 15. הקהילה הוקמה על ידי פליטים יהודים מסטיריה. בשנת 1728 נהייתה לקהילה עצמאית ונפרדה מקהילת רכניץ. תחת שלטונו של הדוכס פיליפ באתיאני שגשגה הקהילה, ובשנת 1840 היו בה 520 חברים. בשנת 1857 חיו בגוסינג 750 יהודים, וב- 1880 ירד מספרם ל- 269. בשנת 1938 חיו במקום 142 יהודים.
היהודים התפרנסו בעיקר ממסחר בעור ובצמר וגם ממפעל שניהלו לייצור אשלג ושמן סיכה.
לקהילה היהודית היו מוסדות משלה, בית כנסת (נבנה 1839), מקוה-טהרה ובית עלמין (נוסד 1772), ומוסדות תרבות וצדקה כמו חברה קדישא, "צדקה", וארגון נשים.
כמו בקהילות אחרות באזור בורגנלנד, גורלם של יהודי גוסינג הורע מיד לאחר סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938). הם נעצרו, רכושם נגזל, וגורשו להונגריה וליוגוסלביה. חלקם הצליח להגיע לווינה. בחודש יוני 1938 לא חיו עוד יהודים בגוסינג.