קיטזה

לראשונה נזכרת קהילה היהודית במקום בשנת 1663. משנת 1716 השתייכה קיטזה ל"שבע קהילות" בורגנלנד. אחרי גירוש היהודים מווינה ומאוסטריה תחתית בשנת 1669 – 1671, התיישבו בקיטזה משפחות יהודיות אחדות, הקימו בית עלמין ויסדו בית כנסת. ב- 1728 עסק בית הדין הרבני בראשותו של מהר"ם א"ש מאיר במחלוקת בין יהודים מאייזנשטאט לבין יהודי קיטזה. במאה ה- 19 ניהלו היהודים חיי קהילה תוססים ועשירים, והיו להם כמה סמכויות רבניות. ב- 1885 צורפה קהילת גאטנדורף על בית הכנסת שלה (נבנה 1833) אל קהילת קיטזה. היא ויתרה על רב משלה, אך לא על השוחט. התפילות נערכו בבית הכנסת של גאטנדורף עד שנת 1938.
בשנת 1932 חיו בקיטזה 58 יהודים. לקהילה היהודית היו מוסדות משלה, בית כנסת ובית עלמין משנת 1600, חברה קדישא, ועוד. בין הרבנים הבולטים בקהילה נציין את חיים בן אשר אנשל, מורה ופרשן (סוף המאה ה- 18).
אחרי סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית (מרץ 1938) נעצרו 51 יהודי מקיטזה ומיארנדורף—הקרואטית על ידי ה S.A., נשדדו והובאו בסירה אל אי על הדנובה. אזרחים מן הכפר הצ'כי תבן (Theben) הצילו אותם. הם הועברו אל הכלא המשטרתי בפרסבורג/בראטיסלבה וגורשו להונגריה ומשם בחזרה אל אוסטריה. ה S.A. כלאו אותם בקסרקטין והעבירום אל מחוץ לעיר, אחרי מחאות מצד התושבים.