תאריכון – תולדות היהודים באוסטריה

  • ימי הביניים
  • העידן המודרני
  • תקופתנו
  • 798-1250
  • 1251-1450
  • 1451-1600
  • 1601-1700
  • 1701-1800
  • 1801-1866
  • 1867-1918
  • 1919-1937
  • 1938-1945
  • 1946-1955
  • 1956-1989
  • 1990-
798-821

איזכור לרופא יהודי, ב"זלצבורגר פורמלבוך".

903-906

יהודים מוזכרים בתקנת מכס בראפלשטטנר, ומתוארים כ"סוחרים חוקיים".

1194

וינה: איזכור ראשון של יהודי בעיר, אדם ששמו שְלום, שהגיע אליה לעבוד כמנהל מיטבעה מטעמו של הדוכס לאופולד החמישי. תפקידו של שלום היה לטבוע כסף שהתקבל ככופר תמורת שיחרורו של מלך אנגליה ריצ'רד לב-הארי, שנלקח בשבי בארדברג.

1196

וינה: שְלום וארבעה-עשר יהודים אחרים נרצחים בידי צלבנים שעברו בעיר.

1225

וינה: איזכור של היהודי טֶקָה, מלווה בריבית בעל עמדה דיפלומטית, בהסכם שלום בין אוסטריה לבין הונגריה. טקה היה הערב היחידי של הדוכס לאופולד הששי.

1238

וינה: הקיסר פרידריך השני מעניק לקהילה היהודית פריבילגיות.

1244

וינה: הדוכס פרידריך מעניק ליהודי אוסטריה פריבילגיות.

1180-1250

וינה: הרב יצחק בר משה "אור זרוע" חי ופועל בקהילה היהודית.

1294

לאה על-נהר טאיה: היהודים מואשמים בחילול לחם הקודש.

1321

אוסטריה: פְּלוּמֶה, אלמנה ואשת עסקים, ראש משפחת שטויס המכובדת, מוזכרת בקלוסטרנויבורג.

1338

אוסטריה: היהודים נפגעים ברדיפות שהתחוללו אחרי עלילת לחם הקודש המחולל בפולקאו.

המאה ה- 14

אוסטריה: הלמדנות פורחת במרכזי לימוד, בעיקר של הרב יצחק בן משה "אור זרוע", בנו חיים "אור זרוע", הרב אביגדור בן אליהו הכהן והרב מאיר בן ברוך הלוי.

וינה: הקהילה היהודית מקימה בית כנסת.

1387-1388

וינה: נפטר דוד שטויס, ראש משפחת בנקאים ידועה.

1408

וינה: נפטר הרב אברהם קלאוזנר, מחבר "מנהגי מהר"ק", החיבור הכתוב הראשון של יהודי מאוסטריה.

1421

אוסטריה תחתית: גזרת וינה. מלחמות ההוסיטים מסתיימות בתבוסה צבאית ומורלית, וגורמות לגל של התנכלויות ליהודים.

וינה: גזרת וינה. היהודים מגורשים מווינה וממקומות רבים אחרים באוסטריה תחתית.

1451

רומא: האפיפיור ניקולס החמישי מוציא חוק המתיר ליהודים להתיישב בשטחי אוסטריה.

1460

נפטר הרב ישראל בר פתחיה, המכונה איסרליין, מחשובי הרבנים בדורו.

1494-1495

סטיריה: גירוש היהודים מסטיריה.

1496

קרינתיה: גירוש היהודים מקרינתיה.

1498

זלצבורג: גירוש היהודים מזלצבורג.

1540

וינה: היהודים מתחילים לקבור את המתים בבית העלמין רוסאו (בסיגאסה – דרך הים), ברובע 9 של וינה. המצבה העתיקה ביותר בנמצא היא משנת 1582.

1551

וינה: על פי חוק, חייבים היהודים לענוד עיגול צהוב בצד שמאל של הבגד.

1571

צו מאת מקסימיליאן השני מתיר לשבע משפחות יהודיות לגור בווינה. היהודים שהורשו לדור בעיר העניקו שירות לנסיכים שלהם וקיבלו כמה פריבילגיות מחצר המלכות. הם היו פטורים ממסים ולא נדרשו ללבוש בגדים מזהים של יהודים.

1617

הוהנמס: 12 משפחות יהודיות מתיישבות במקום, בהזמנת הדוכס קספר מהוהמנס.

1623

אוסטריה: הקיסר מעניק ליהודים חסות גלויה המאפשרת להם לסחור בשווקים בימות השבוע כדי לפצות על הפסדיהם בשבתות, שאז מתקיים שוק הסוסים

1624

וינה: הקיסר פרדיננד השני ממנה את ישראל וולף אאוארבך לראש "איחוד המטבעות הווינאי". יותר ויותר מסתמך הקיסר על סיוע כלכלי מצד יהודי החצר, למימון המאמץ המלחמתי במלחמת שלושים השנים.

1625

וינה: צו קיסרי מוביל להקמתה של שכונה יהודית (כיום באזור בתוךהרובע השני), אשר תופרד מהעיר בגשר. שם מותר ליהודים לרכוש בתים, אסמים וגנים. הם קונים 14 בתים.

1632

וינה: היהודים מקבלים סמכות שיפוטית עצמאית.

1635

וינה: נפטר המלומד לאו לוצרנה, שהתחנך לאורן של היהדות ושל התנועה ההומניסטית, ולמד רפואה בפדואה.

1637

וינה: אחרי מות פרדיננד השני מנסים התושבים להיפטר מיהודי העיר. סטודנטים תוקפים יהודים.

1660

וינה: לקהילה היהודית יש כבר שלושה בתי כנסת, בית קהילה ו"בית חולים גדול".

1666

וונה: הקהילה מפעילה שירות ניקיון עירוני שמחירו 500 גילדן לשנה.

1669

אוסטריה: על פי מסמכים מהתקופה, חיים באוסטריה תחתית 477 משפחות יהודיות, בכ- 70 יישובים.

וינה: כ- 3,000 יהודים חיים בעיר.

1669

וינה: ועדה חוקרת תומכת בגירוש היהודים מן העיר, משום שהם גורמים נזק לקהילה הנוצרית.

1670

גירוש היהודים מאוסטריה תחתית.

גירוש היהודים מווינה.

25 ביולי, 1670

וינה: למרות התערבותה של כריסטינה מלכת שבדיה ושל האפיפיור, מגרש הקיסר לאופולד הראשון את היהודים מווינה. אבן הפינה לכנסייה על שמו מונחת במקומו של בית הכנסת. היהודים מקבלים אישורי מעבר ויכולים לעזוב לכל מקום. כמה יהודים עוזבים למארק של ברנדנבורג, ומייסדים את הקהילה היהודית בברלין.

27 ביולי, 1670

אוסטריה: יהודים מורשים להתיישב, בחסות האסתרהאזי במערב הונגריה, שם מתפתחות בהדרגה "שבע קהילות" (אייזנשטאט, מאטרסבורג, קוברסדורף, לאקנבאך, דויטשקרויץ, פראוקירכן וקיטזה).

1677

וינה: שמואל אופנהיימר מהיידלברג מתמנה ל"סוכן החצר" ("הופקטור"), הספק הראשי לצבא הקיסר. הבנק שלו מימן את מלחמות הטורקים עד שפשט את הרגל בשנת 1703.

1679

וינה: ספק הציוד הצבאי שמואל אופנהיימר מופיע בפני ההופקאמר בווינה עם קבלה בסך של יותר מ- 200,000 גילדן.

2 בדצמבר, 1684

וינה: שמשון ורטהיימר מגיע לעיר, וחייו עוברים מהפך. הוא נהיה לבנקאי של הקיסר ושל אצילים אחרים. בנוסף היה תלמיד חכם ובנה בתי כנסת.

1669

וינה: כל היהודים העניים מגורשים מן העיר.

21 ביוני, 1700

וינה: המון פושט על ביתו של שמואל אופנהיימר.

1744

מריה תרזיה רוצה לגרש את היהודים מבוהמיה, אך נמלכת בדעתה.

וינה: יהודים ספרדים, ביניהם דייגו ד'אגילאר, אשר היה חביב על מריה תרזיה, מתיישבים בווינה.

1748

הוהנמס: היהודים שגורשו מהכפרים שולץ ופלדקירש עוברים להוהנמס.

1753-1764

וינה: "פסקי דין יהודיים" מתפרסמים בווינה. מטרתם להפריע ככל האפשר לחיי היהודים. היהודים חייבים לשלם "דמי סובלנות": שוב ושוב עליהם לקנות את זכותם להישאר לשבת בווינה. לולא הפריבילגיות היו היהודים מגורשים.

1764

אוסטריה: "מכסת היהודים" של מריה תרזיה: רק לבנים בכורים מותר להינשא, על שאר בני המשפחה להישאר רווקים; חובת דיווח על מספר האנשים בכל 3 חודשים; אסור ליהודים להתיישב בפרברים; גברים יהודים חייבים לגדל זקן. אסור ליהודים לעזוב את בתיהם בימי א' ובחגים לפני הצהריים. יהודים המבקשים לחיות באוסטריה חייבים להצהיר על הונם ומה גובה המס שיוכלו לשלם.

1782

וינה: מתפרסם "כתב הסובלנות" של יוזף השני ליהודי העיר, אשר סיבותיו כלכליות. מטרת הצו לשלב מגזרים באוכלוסייה בחיי המסחר, לטובת המדינה. הצו מעניק ליהודים חרות דתית מסויימת, אך לא שוויון.

1787

אוסטריה: מתפרסם חוק להסדרת שמותיהם של היהודים. החוק מחייב את היהודים לאמץ להם שמות משפחה שיישארו קבועים מדור לדור.

1788

אוסטריה: היהודים חייבים להתגייס למלחמה נגד טורקיה, ולמלא חובות אזרחיות, על אף שאין הם נהנים משויון זכויות.

1789

וינה: כתב הסובלנות מתיר לכמאה יהודים לחיות בווינה.

1792

וינה: נוסד משרד מיוחד להסדרת תנועת היהודים, אשר מטרתו בין היתר למנוע כניסתם של מיהודים עניים לעיר.

נציגים של אנשי עסקים יהודים עשירים בווינה ("פרטרר") נבחרים כדוברים הרשמיים במשאים ומתנים עם הממשלה. אנטון פון שמיד מייסד בית דפוס עברי בווינה.

1811

וינה: היהודים רוכשים בית למטרות תפילה ולימוד.

ספטמבר 1814 - יוני 1815

קונגרס וינה

1825

וינה: בית הכנסת שתיכנן ועיצב יוזף קורנהסל נבנה בזייטנשטטנגאסה. יצחק נוח מנהיימר מקופנהגן מכהן כרב בווינה, ומבחין בסימנים ראשונים לקרע פנימי, בעיקר בין אורתודוכסים לבין רפורמים. מנהיימר מצליח למנוע את סכנת הקרע.

1826

וינה: החזן והמלחין סלומון זולצר (18 במרץ 1804 - 17 בינואר 1890), יליד הוהנמס, מוזמן לכהן כחזן ראשי של וינה, ומכהן בתפקיד עד שנת 1881. זולצר נהיה לידידו הקרוב של פרנץ שוברט ומבצע רבים משיריו בביצוע בכורה.

1834-1836

וינה: פרנציסקה ורטהיימשטיין מנהלת טרקלין בבית בדבלינג.

1842

וינה: יוזף פון ורטהיימר, מהנמרצים שבנציגי היהודים הליברלים, מוציא לאור את ספרו "יהודי אוסטריה - היסטוריה, זכויות ומעמד", ומביע דרישה לזכויות אזרח שוות לכל היהודים.

לפני 1842

בווינה חיים 4,000 יהודים.

1848

וינה, 13 במרץ: מהפכה. רופאים וסטודנטים לרפואה יהודים מעורבים בהתקוממות מהפכנית. הרופא היהודי אדולף פישוף מכריז על פרוץ המהפכה.

1848

וינה, מרץ: קורבנות המהפכה הראשונים. שני צעירים יהודים, קארל היינריך שפיצר (סטודנט) וברנהרד הרשמן (אורג), נהרגים על ידי הצבא. ההלוויות נהפכות למפגני סובלנות דתית הדדית.

1849

אוסטריה: אחרי מלחמת האזרחים (1848) מקבלים היהודים זכויות אזרח. מותר להם ליצור קהילות דתיות אוטונומיות. הסעיף הראשון בחוקה החדשה: זכאות לזכויות אזרחיות ופוליטיות אינה קשורה להשתייכות דתית.

1849

וינה, 3 באפריל: הקיסר הצעיר פרנץ יוזף הראשון אומר בנאום את המלים "קהילה יהודית בווינה", והפרשנות היא - תמיכה נמרצת בייסודה של קהילה רשמית.

1850

וינה: נוסד תלמוד תורה (נפתח שוב ב- 1945).

1856

וינה: רוטשילד מקים את "בנק אשראי למסחר".

1857

בווינה חיים 6,217 יהודים בקירוב, ומהווים 2.16 אחוזים מהאוכלוסייה.

1858

וינה: בית הכנסת לאופולדשטאט נבנה. בליל הבדולח ב- 1938 הנאצים הרסוהו.

1859

וינה: משבר כלכלי - הבנקאים ארנשטיין ואסלקס פושטים את הרגל.

1861

וינה: שלושה נציגים יהודים ראשונים במועצת העיר.

1864

וינה: ד"ר מקס פרידלנדר מייסד את העתון "נויה פרייה פרסה".

1867

אמנציפציה באוסטריה: היהודים מקבלים חרות דתית מלאה ושויון זכויות אזרחיות.

וינה: מוריץ שפס מייסד את העתון "נויה וינר טאגבלאט".

1867

וינה: מוריץ שפס מייסד את העתון "נויה וינר טאגבלאט".

1869

וינה: האוכלוסייה היהודית גדלה כתוצאה מהגירה מאזורים אחרים באימפריה, ובעיקר 20,747 יהודים ממחוזות אוסטריה המזרחיים, וב- 17,541 מהונגריה. רק ל- 7,867 ניתנה זכות מגורים. כ- 20,000 חיים בלאופולדשטאט.

1878

וינה: מרטין בובר נולד.

1880

וינה: 72,588 יהודים חיים בווינה, ומהווים 10 אחוזים מהאוכלוסייה.

1883

וינה: נתן בירנבאום, מוריץ שנירר וראובן בירר מקימים את אחוות הסטודנטים "קדימה".

1884

אוסטריה: הרב יוסף ס. בלוך נבחר למועצה הקיסרית.

1884

אוסטריה: ד"ר יוסף ס. בלוך מייסד את השבועון "Oesterreichische Wochenschrift"

1885

אוסטריה: נוסד ארגון "Oesterreichische Israelitische".

1890

אוסטריה: מתפרסם חוק ה" Israelitengesetz", שקיים עד היום, אשר מכיר בקהילה היהודית כנציגת היהודים.

1896

וינה: נוסד מוזיאון יהודי.

1896

וינה: בנימין זאב הרצל כותב את "מדינת היהודים".

1897

וינה: קארל לוגר האנטישמי נבחר לראשות העירייה.

1898

וינה: קארל קראוס מוציא את הגליון הראשון של מגזין הביקורת "הלפיד".

1899

וינה: בדצמבר מפרסם זיגמונד פרויד את "פשר החלומות", ספרו הנודע, כשעליו התאריך '1900'. הספר מכיל עשרות חלומות מפורשים, בדרך אל התת-מודע.

1900

וינה: קארל לנדשטיינר מגלה את קבוצות הדם.

1900

וינה: ארתור שניצלר מוציא את " Leutnant Gustl " ומורד מדרגת קצין בצבא אוסטריה-הונגריה.

1904

וינה: בנימין זאב הרצל נפטר ונקבר בווינה. (לכשתקום מדינת ישראל יועברו עצמותיו לירושלים).

1907

אוסטריה: המפלגה הראשונה בפרלמנט אירופי מורכבת מארבעה יהודים לאומיים, חברי הפרלמנט האוסטרי.

18 במאי 1911

וינה: גוסטב מאהלר נפטר ממחלה.

28 ביוני 1914

סארייבו: ארכידוכס אוסטריה-הונגריה, פרנץ פרדיננד, נרצח על ידי מתנקש.

1 באוגוסט 1914

תחילת מלחמת העולם הראשונה. אוסטריה-הונגריה פולשת לסרביה.

1914-1918

מלחמת העולם הראשונה. יהודים רבים משרתים בצבא האוסטרו-הונגרי.

וינה: פליטים יהודים רבים מגיעים לעיר מאזורי קרבות (גליציה, בוקובינה).

1916

וינה: ייסוד תנועת "השומר הצעיר".

1917

עד כה נהרגו במלחמת העולם 474 קצינים יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי.

1918

וינה: מתוך 38,770 פליטים חסרי-כל, 34,200 הם יהודים.

3 בנובמבר 1918

אוסטריה-הונגריה בהפסקת אש.

10 בנובמבר 1918

קיסר אוסטריה, קארל, מתפטר.

12 בנובמבר 1918

אוסטריה מוכרזת רפובליקה.

1919

וינה: קארל קראוס מפרסם את "Die letzten Tage der Menschheit " ו "Weltgericht" , נגד המלחמה.

1920

וינה: התעמולה האנטי-יהודית מתגברת.

1923

אוסטריה וגרמניה: השפל הכלכלי הגדול.

1923

וינה: פרויד מפרסם את "האגו והאידיאלים" ובו ניתוח מחודש של מבנה הנפש, אחרי המודע/קדם מודע/תת מודע שהציג ב"פשר החלומות". הוא מאובחן כחולה סרטן. נכדו היינרל נפטר, והוא כותב "אינני סבור כי מעודי ידעתי יגון ואבל כאלה. ביסוד הדברים, לדידי איבד הכל ממשמעותו".

18 ביולי 1925

גרמניה: הכרך הראשון של "מיין קאמפף" מאת אדולף היטלר יוצא לאור.

יולי 1925

וינה: הקונגרס הציוני ה- 14.

מאי 1926

וינה: ייסודה של המפלגה הנאצית האוסטרית (NSDAP).

1927

וינה: נוסד בית הספר היהודי "צבי פרץ חיות".

1929

וינה: מקס ריינהרדט מייסד את בית הספר ריינהרדט למשחק ולבימוי.

1 באפריל 1932

אדולף אייכמן מצטרף למפלגה הנאצית האוסטרית (NSDAP), שנוסדה ב- 1929 בווינה.

מאי 1932

המפלגה הנוצרית סוציאליסטית מקימה ממשלה ובראשותה קנצלר אנגלברט דולפוס. דולפוס נוקט צעדים לצמצם את האנטישמיות, מוציא אל מחוץ לחוץ אפלייה נגד יהודים בדיור ובתעסוקה. המפלגה הנאצית מוכרזת בלתי חוקית.

1933

פרנץ וורפל מוציא לאור את "ארבעים הימים של מוסא דאג", על רצח העם הארמני.

1934

קנצלר אוסטריה, דולפוס, נרצח על ידי הנאצים.

סטפן צווייג גולה בלונדון, אחרי הטרדות בעת התסיסה הפוליטית של פברואר 1934.

1936

ברלין מארחת את המשחקים האולימפיים.

12 במרס 1938

צבא גרמניה פולש לאוסטריה.

13 במרס 1938

ההכרזה על ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה אל הרייך השלישי. כל החוקים האנטישמיים של גרמניה הנאצית מיושמים ונאכפים מייד גם באוסטריה.

14 במרס 1938

וינה – המונים מברכים את אדולף היטלר יליד אוסטריה, כשמצעד הנצחון שלו חולף ברחובות העיר.

16 במרס 1938

וינה – אגון פרידל, המבקר והיסטוריון האמנות, שם קץ לחייו בקפיצה מחלון ביתו מאימת המעצר בידי הנאצים.

מרס 1938

אוסטריה – אומדן האוכלוסייה היהודית במדינה הוא 185,000 נפשות.

וינה - 170,000 יהודים חיים בווינה.

18 במרס 1938

שר הפנים הגרמני מייפה את כוחו של את מפקד האס.אס. היינריך הימלר לפעול גם באוסטריה, ולפעיל מדיניות קיצונית אף יותר משמתיר החוק הגרמני.

וינה – היינריך הימלר מקים מפקדה בהוטל מטרופול בווינה, שהוחרם מבעליו היהודים. הנאצים סוגרים את משרדי הקהילה היהודית של וינה ושל המוסדות הציוניים ואוסרים את ראשי המוסדות והקהילה. כל פעילות הקהילות והארגונים היהודיים אסורה. באותו יום, הנאצים עוצרים 110 יהודים בעלי השפעה, כולל בנקאים ואנשי עסקים ומגרשים אותם לדכאו. אסור ליהודים לעסוק בפעילות ציבורית כולל חברות במוסדות מדעיים, חינוכיים ואמנותיים.

10 באפריל 1938

אוסטריה - 99.73 אחוזים מהאוסטרים מצביעים בעד האנשלוס במשאל שעורך המשטר הנאצי.

מאי 1938

אוסטריה – חוקי נירנברג, אשר הפרידו בחוזק יד את היהודים מהחברה הגרמנית ונישלו אותם מכל זכויותיהם ויכולת הפרנסה שלהם, מיושמים כעת רשמית גם באוסטריה.

לפי נתוניו של הימלר עצמו, מספר היהודים שהוצאו להורג תחת חוקים אלה מגיע ל 220,000. עד אמצע מאי, משרד להחרמת רכוש שבו עובדים כ 500 אנשים מחרים רכוש יהודי, עסקים וחשבונות בנק.

6 עד 16 ביולי 1938

אוויאן, צרפת – מתקיימת ועידה בין לאומית באוויאן, צרפת, ובה דנים בפתרונות לבעיית הפליטים היהודים.

1 באוגוסט 1938

וינה – אדולף אייכמן מקים את המשרד להגירה יהודית בווינה, שמטרתו להגביר את קצב ההגירה הכפוייה. משרד זה יהיה אחראי ל"פתרון הסופי של הבעייה היהודית" באוסטריה על ידי כפיית הגירה. המשרד מחוקק חוקים ביורוקרטיים בנושא הגירה, שלפיהם יהודים נדרשים להוכיח את יעד ההגירה ולהותיר את רוב נכסיהם.

זו היתה משימתו הגדולה הראשונה של אייכמן, שלימים נעשה אחד מאדריכלי השמדת היהודים בידי הנאצים. השיטות שהמציאו נאצים באוסטריה, ששילבו הפקעת רכוש וגירוש של יהודים, הועתקו לאחר מכן בגרמניה ובשטחים שכבשה. המודל שנוצר באוסטריה היה תחילתה של השמדה שיטתית שלבסוף הובילה לרצח ששה מיליון יהודים.

8 באוגוסט 1938

אוסטריה – מחנה הריכוז מאוטהאוזן נפתח.

1938

וינה – זיגמונד פרויד מחליט לעזוב את אוסטריה אל אנגליה, אחרי מעצרה וחקירתה האלימה של בתו אנה בידי הגסטפו.

17 באוגוסט 1938

אוסטריה – חקיקה חדשה מאלצת יהודים לשנות את שמותיהם.

9 - 10 בנובמבר 1939

במהלך פוגרומים בחסות המדינה בגרמניה, אוסטריה וחבל הסודטים, המונים הורסים אלפי בתי כנסת ובוזזים אלפי חנויות ועסקים של יהודים. 30,000 גברים יהודים נשלחים למחנות ריכוז – דכאו, בוכנוואלד, זקסנהאוזן.

וינה – בליל הבדולח נהרסים 42 בתי כנסת, ומאות בתים נבזזים על ידי ה SA ונוער היטלר.

12 בנובמבר 1938

אוסטריה – צו שמחייב את כל היהודים למסור עסקים פרטיים לידיים אריות.

15 בנובמבר 1938

אוסטריה – מגרשים את כל התלמידים היהודים מבתי ספר גרמניים.

30 בינואר 1939

מתוך נאומו של היטלר בפני הרייכסטאג: "אם יצליחו בעלי ההון היהודים הבין לאומיים באירופה ומחוצה לה לסכסך בין העמים ולגרום למלחמה נוספת, התוצאה לא תהיה נצחון הבולשביזם והיהדות, אלא יהא זה סופם של היהודים באירופה."

1 בספטמבר 1939

גרמניה פולשת לפולין. מלחמת העולם השנייה פורצת.

1 בספטמבר 1939

וינה – אהרן מנצר מופקד על עליית הנוער ומצליח לשלוח 419 צעירים לפלשתינה.

21 בספטמבר 1939

היידריך מוציא הנחיות להקים גטאות בפולין הכבושה.

12 באוקטובר 1939

אוסטריה – הנאצים מתחילים לגרש את יהודי אוסטריה וצ'כיה לפולין.

23 בנובמבר 1939

יהודים בפולין הכבושה בידי גרמניה חייבים לענוד טלאי צהוב או סרט זרוע לסימון יהודים.

20 במאי 1940

פולין – הגרמנים מקימים באושוויץ מחנה ריכוז.

מרס 1941

גרמניה – אדולף אייכמן מתמנה לראש המחלה לנושאים יהודיים על ידי מטה הבטחון הראשי של הרייך, מחלקה IV B 4.

31 ביולי 1941

הרמן גרינג מורה לריינהרד היידריך להכין תכנית לפתרון הסופי של השאלה היהודית.

24 בנובמבר 1941

הגטו בטרזינשטאט מוקם.

20 בינואר 1942

ברלין - ועידת ואנזה: התכנית להשמדת יהודי אירופה.

17 במרס 1942

בלזץ – השמדת היהודים מתחילה בבלזץ: עד סוף שנת 1942 הנאצים רוצחים 600,000 יהודים.

1942

טרזינשטאט – אדולפין, אחותו של זיגמונד פרויד, מתה בגטו טרזינשטאט. מיצי, רוזה ופעולה מגורשות למחנה ההשמדה בטרבלינקה.

1942

אוסטריה – הטרנספורט הגדול האחרון עוזב אל טרזינשטאט, משם נשלחו לאחר מכן בדרך כלל אל אושוויץ.

21 בספטמבר 1942

21 בספטמבר – ערב יום הכיפורים: פרידה מאהרון מנצר. כל הקבוצות הציוניות נפרדות ממנצר לפני שילוחו לטרזינשטאט.

נובמבר 1942

וינה – הקהילה היהודית של וינה מחוסלת באופן רשמי.

19 באפריל 1943

פולין – מתחיל מרד גטו ורשה בזמן שהגרמנים מנסים לפנות ולחסל את 70000 התושבים האחרונים בגטו. חברי המחתרת היהודית נלחמים בנאצים עד תחילת יוני.

יוני 1943

הימלר פוקד על חיסול כל הגטאות בפולין ובברית המועצות.

24 ביולי 1944

פולין – הצבא האדום משחרר את מחנה ההשמדה במאידנק.

נובמבר 1944

טרזינשטאט – מגרשים את היהודים האחרונים מהגטו לאושוויץ.

8 בנובמבר 1944

אוסטריה – תחילתה של צעדת המוות מבודפשט לאוסטריה, כ 40,000 יהודים.

27 בינואר 1945

פולין – הצבא האדום משחרר את מחנה אושוויץ בירקנאו.

15 באפריל 1945

וינה - 5,512 יהודים (לפי הגדרת חוקי נירנברג) חיים בווינה.

7 במאי 1945

אוסטריה – שיחרור מחנה הריכוז מאוטהאוזן.

8 במאי 1945

גרמניה נכנעת – קצו של הרייך השלישי.

יוני 1945

וינה – וינה נהיית לנקודת האיסוף והריכוז המרכזית של מאות אלפי פליטים יהודים ממזרח אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה.

2 בספטמבר 1945

יפן נכנעת. סיומה של מלחמת העולם השנייה.

7 באפריל 1946

וינה: בחירות ראשונות לקהילה היהודית. דוד בריל נבחר לנשיא הקהילה.

ספטמבר 1946

וינה: נוסד בית ספר יהודי לילדי פליטים. בית הספר פעל עד שנת 1967.

29 בנובמבר 1947

האו"ם מחליט על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

1947

וינה: ניצולי שואה מייסדים את איגוד הסטודנטים היהודים באוסטריה.

1948

וינה: הרב אריה (בלה) אייזנברג מתמנה לרב הראשי הראשון של הקהילה.

אוגוסט 1949

וינה: אלפי יהודים, רבים מהם עקורים, מלווים את ארונו של בנימין זאב הרצל, המועבר למדינת ישראל.

1949

וינה: פליטים צעירים מייסדים קן של "השומר הצעיר" בזייטנשטטנגאסה 2.

15 במאי 1955

וינה: אוסטריה חותמת על אמנה האוסרת על איחודה עם גרמניה או על קימום המונרכיה ההבסבורגית, ומעניקה הגנה למיעוט הקרואטי והסלובני במדינה. בהמשך, על פי חוק מיום 26 באוקטובר 1955, נכנסים אל חוקת אוסטריה גם סעיפים על נייטרליות ועל איסור הקמת בסיסי צבא זר בתחום אוסטריה. עד סוף ספטמבר נסוגו מאוסטריה 40,000 חיילים סובייטים, וחודש אחר כך נסוגו שאר הכוחות המערביים.

נובמבר 1956

אוסטריה: 12,000 יהודים מהונגריה נמלטים אל אוסטריה אחרי כניסת החילות הסובייטים אל בודפשט.

1959

וינה: נוסדה הקהילה החרדית "מחזיקי הדת".

11 באפריל 1961

ישראל: משפטו של אדולף אייכמן, שהיה אחראי לתכנית ההשמדה של היהודים, נפתח בירושלים. אייכמן נתלה ב- 31 במאי 1962.

1968-1986

באוסטריה, המדינה היחידה שאיפשרה מעבר בתחומה, עוברים 270,199 יהודים סובייטים בדרכם לארצות הברית, לישראל, ולמקומות אחרים.

1 במאי 1970

אוסטריה: ברונו קרייסקי נבחר לקנצלר הפדרלי היהודי הראשון.

20 בספטמבר 1970

וינה: חמישה סטודנטים יהודים שובתים רעב למען יהודי ברית המועצות, תחת הסיסמא "שלח את עמי".

אוקטובר 1973

טרוריסטים פלשתינים תוקפים רכבת ובה מהגרים סובייטים ולוקחים שלושה יהודים בני ערובה, בדרישה לעצור את העלייה היהודית לישראל דרך אוסטריה.

וינה: הארגון הקהילתי היהודי (IKG) מייסד גן ילדים.

1975

וינה: נוסד ארגון סיוע ליהודי ברית המועצות (ביניהם כ- 200 יהודים בוכרים שעזבו את ישראל).

1978

וינה: לאון זלמן מתמנה למנהל שירות האירוח היהודי, שמארגן ביקורים ליהודים שעזבו את אוסטריה.

1980

וינה: פתיחת המרכז הקהילתי היהודי בזייטנשטטנגאסה.

21 באוגוסט 1981

וינה: מחבלים מאש"ף הורגים אשה הרה וניצול אושוויץ בפיגוע בבית כנסת, במהלך חגיגת בר מצווה.

1983

אוסטריה: ברונו קרייסקי מתפטר אחרי שהסוציאליסטים מפסידים את הרוב בפרלמנט.

19 בספטמבר 1984

וינה: בית הספר "צבי פרץ חיות" נפתח מחדש בקסטלצגאסה. בית הספר נסגר ב- 1941, ושימש את הגסטפו כמקום כינוסם של יהודי וינה לפני גירושם.

1985

וינה: נפתח מרכז חב"ד ובו גן ילדים ומעון יום.

1986

אוסטריה: בבחירות לנשיאות ב- 1986 מנצח מועמד מפלגת העם קורט ולדהיים, מזכ"ל האו"ם לשעבר, למרות האשמות לכאורה כי שיקר על פעילותו בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. ההצבעה משקפת שניות ביחסם של אוסטרים רבים לשאלת עברה הנאצי של ארצם. גל של אנטישמיות מתעורר באוסטריה.

1988

אוסטריה: 5,000 יהודים מברית המועצות לשעבר מקבלים אזרחות אוסטרית.

1988

וינה: לראשונה מאז השואה, הקהילה החרדית "מחזיקי הדת" מייסדת בעיר ישיבה.

1989

וינה: נוסד המכון היהודי לחינוך מבוגרים.

9 בנובמבר 1989

גרמניה: נפילתה של חומת ברלין וסוף המלחמה הקרה.

1990

וינה: נוסדה הקהילה הליברלית "אור חדש".

אוקטובר 1992

וינה: נפתח המרכז הספרדי בטמפלגאסה ובו שני בתי כנסת, לעדה הבוכרית ולעדה הגרוזינית.

1993

וינה: נוסד המוזיאון היהודי.

יוני 1993

הקנצלר הפדרלי פרנץ ורניצקי מבקר בישראל ומכיר באחריות האוסטרים לקורבנות השואה ולניצולים.

1994

וינה: נוסד המרכז הטיפולי "עזרה" לניצולי השואה.

1996

ממשלת אוסטריה מקיימת מכירה פומבית של יצירות אמנות של יהודים שנרצחו בשואה אשר אין להן יורשים, במנזר מאוארבאך. ההכנסות הועברו לקרן הומניטרית עבור ניצולי השואה.

1997

אינסברוק: הסרת הלוט מאנדרטה בצורת מנורה לזכר קורבנות השואה. ניצולים מכל העולם משתתפים בטקס.

1998

וינה: נפתח המרכז להכשרה מקצועית למהגרים מברית המועצות לשעבר.

פברואר 2000

מחאה בינלאומית לנוכח כניסתה לממשלה – לראשונה – של מפלגת החופש (מפלגת ימין קיצוני). היידר מתפטר מראשות המפלגה. ראש מפלגת העם וולפגנג שיסל מתמנה לקנצלר. האיחוד האירופי מטיל סנקציות דיפלומטיות.

2000

חברות בבעלות המדינה מסכימות לשלם ביליון שילינג, 65 מיליוני דולרים, לקרן פיצויים לניצולי השואה.

25 באוקטובר 2000

וינה: הסרת הלוט מן האנדרטה לזכר קורבנות השואה באוסטריה. באותו יום נפתח המוזיאון החדש ביודנפלאץ, אשר מציג את שרידי בית הכנסת הימיביניימי "אור זרוע".

9 בנובמבר 2000

גראץ: חנוכת בית כנסת חדש, 62 שנים בדיוק אחרי שנהרס ב"ליל הבדולח".

2001

נחתם הסכם פיצויים ליהודים שנכסיהם נלקחו על ידי הנאצים. הממשלה וחברות ישלמו 360 מליוני דולרים. הושג הסכם גם על הקמת קרן פנסיה לניצולים שחיים מחוץ לאוסטריה.

מרץ 2001

תיאטרון יהודי באוסטריה: התיאטרון יציג תכנית שנתית, שתמלא חלל באמנות ובתרבות האוסטרית. מטרתו האמנותית - רנסנס של התיאטרון היהודי וקידום הזכות היהודית באמצעות מדיום התיאטרון.

אפריל 2001

וינה: הקהילה היהודית מציבה לוח זיכרון על "בית מזרחי" ביודנפלאץ 8, לזכר מי שסייעו ליהודים בתקופת הנאצים.

2001

זלצבורג: הקהילה היהודית מציינת מאה שנים לבית הכנסת העתיק.

יולי 2003

מדינת ישראל ממנה את אברהם טולדו לשגריר בווינה, בתום ארבע שנים ללא קשרים דיפלומטיים בין המדינות. ישראל החזירה את שגרירה בשנת 2000 כשמפלגת החופש (מפלגת ימין קיצוני) של יורג היידר הצטרפה לממשלת הקואליציה באוסטריה.

22 בפברואר 2004

פתיחת בית הכנסת של הקהילה הליברלית "אור חדש", ברוברטגאסה בלאופולדשטאט, ברובע השני.

ספטמבר 2004

יושב -ראש הכנסת ראובן ריבלין מגיע לביקור באוסטריה.

אוקטובר 2004

נשיא מדינת ישראל משה קצב מבקר באוסטריה, ביקור ראשון של נשיא ישראלי. הוא נפגש עם בכירי ממשל ונוכח יחד עם נשיא אוסטריה היינץ פישר, בטקס מיוחד לציון מאה שנים למותו של בנימין זאב הרצל. הנשיא קצב ביקר גם במחנה הריכוז מאוטהאוזן.

ינואר 2005

נשיא הפרלמנט האוסטרי אנדריאס קוהל מבקר בישראל.