עיסוקים ופרנסות

האשה הראשונה בדוכסות אוסטריה שמוזכרת בכתובים היתה אשת עסקים ששמה דרסלינה (פירוש שמה "חיננית", ואפשר כי מקורו בארץ שלשונה סלאבית), מלווה בריבית שקשרה קשרים עסקיים עם שליט העיר קלוסטרנויבורג, שהיה בעל אדמות ונכסים, אדם חשוב בדוכסות.

נשים ממשפחות עניות עבדו לרוב כמשרתות או כובסות עבור משפחות יהודיות אחרות, וכמעט ואינן מוזכרות בכתובים. אבל רעיות ואלמנות של רבנים או מנהיגים בחברה היהודית תפסו מקום של ממש בכלכלה. בהשוואה לנשים נוצריות היו עצמאיות יותר ותלויות פחות בילדיהן. אלמנות יכלו להמשיך בעסקי ההלוואה של הבעל, ולהשתמש לצורך זה בנכסיהן ובהון הכתובה. הכתובה קצבה סכום כסף שתקבל האשה במות הבעל, בעדיפות על פני היורשים האחרים. אם לא היה די בכספי הכתובה, אפשרו לאלמנה לעתור לבית הדין היהודי ולבקש נכסים או הלוואות אחרים שעדיין לא נפרעו.

האלמנה פּלוּמֶה מקלוסטרנויבורג, סבתו של דוד שטויס רב ההשפעה, ומקימת האימפריה הכלכלית המשגשגת של משפחת שטויס, היא דוגמה יוצאת דופן לאשת עסקים מצליחה בימי הביניים, וידוע כי הלוותה סכומים גדולים לאצילים ולבישופים.

בתו של דוד שטויס, הנזיס, נישאה למאיר ברוך הלוי מפולדה, שכיהן כרב בעל-שם בווינה בשנים 1396 - 1406. הנזיס, שאורח חייה דמה לזה של משפחות אצולה נוצריות באותה תקופה, היתה בעלת בית מהגדולים והיקרים בווינה. במסמכים היא מוזכרת תמיד כ"בת שטויס", ולא בשם נישואיה. פעילותם העסקית של בני הזוג היתה רחבת טווח, כל אחד מהם הלווה הלוואות משלו ולשניהם היו שותפים עסקיים, רק לעתים רחוקות שיתפו פעולה. נראה כי עבדו באופן עצמאי.

רבקה, אשת הרב אברהם קלאוזנר מווינה, היתה אשת עסקים מצליחה בזכות עצמה עוד בחיי בעלה. לאחר מותו הרחיבה קשריה ועסקיה פרחו. ידוע על שיתוף פעולה בין הנזיס לבין רבקה, הן הלוו יחד הלוואה לאזרח נוצרי מווינה.