סימני ההיכר הרגילים של קהילה יהודית הם בית כנסת, מקווה, ובית עלמין. לא אחת היה בית הכנסת סמוך לטירה, כך למשל בווינה ובקלוסטרנויבורג. בווינה היה בית הכנסת המבנה הראשי ברובע היהודי. בצמוד, עם דלת משותפת, היה בית החולים, שנועד לחולים ולזקנים, וגם לאורחים שנטו ללון בעיר. גם המקוואות נפוצו בווינה, אחד (ב- 1314) בכניסה לרובע, אחד על היודנפלאץ עצמה, שני מקוואות גדולים לפני שער קרטנר וברחוב קליבלאט, שימשו כנראה לשעשוע ולא לטבילה דתית. הם נרכשו על ידי הקהילה היהודית רק בשנת 1370 , ונראה כי לפני כן ביקרו יהודים רבים במרחצאות שגם נוצרים הלכו אליהם. לקהילה היה גם בית מטבחיים ובית עלמין. מוסדות כאלה היו רק בקהילות גדולות, כמו וינר-נוישטאט וקרמס. במקומות אחרים חיו כל היהודים באותו הרחוב, כמו בסאנקט פייט, ולעתים אפילו באותו בית, כמו בלינץ.