יהודים רבים גרו בבתים בבעלותם. הותר להם גם לרכוש אדמות כרמים. בדו"ח על חלוקת הנכסים במגורי היהודים בתחילת המאה ה- 13, מספר הרב יצחק בר רב משה "אור זרוע": "לכולם היו חצרות באחורי הבתים. בווינה אין חצרות קדמיות, אלא אחוריות בלבד, אשר היו להן שימושים רבים" (אור זרוע 1, 225, מס' 762, שו"ת על מנהגים יהודיים). בבתים היו כמה חדרים. הרב איסרליין מזכיר שוב ושוב "בתי חורף וקיץ" ותלמידו מסביר כי הכוונה לחדרים שונים. השירותים היו מחוץ לבתים. היה חדר שירותים מחוץ לבית הכנסת. החלונות היו עשויים זכוכית או נייר, שהוכן מדבק. הריהוט כלל שולחנות, ספסלים, מדפים וכן "מדפי ספרים בחדר החורף". בבתי העשירים היה גם "מתקן עשוי משקולות אשר מפיק צלילים ונקישות בהתאם לסדר השעות".