ספרות

"אם נכון יהיה לומר כי בין שתי מלחמות העולם שלושה רבעים מהמחברים הבולטים בספרות הגרמנית היו אוסטרים, הרי נכון גם לומר כי מבין אוסטרים אלה, שלושה רבעים היו יהודים." (המבקר פרידריך טורברג).

"המודרנה הספרותית של וינה", בה התבלטו הסופרים ארתור שניצלר, הוגו פון-הופמנשטאל, ריכרד ביר-הופמן, פליקס זלטן, פליקס דורמן והרמן בר, נהגה להיפגש בקפה גריינשטיידל המיתולוגי. הקבוצה הייתה יהודית ברובה, ונהייתה לסמלה של תרבות מפנה-המאה בווינה, "לא אסכולה, לא מפלגה, לא קבוצה […], אלא ממומשת ברצון בוער לחדש", במלותיו של הרמן בר. ארתור שניצלר (1862 – 1931) עמד בראש החבורה. מחזהו "המעגל" Liebelei, הועלה בשנת 1885 וסימן את ראשית הצלחתו. ביצירתו הצליח שניצלר לבטא את המצב החברתי הגרוע. שיריו של הוגו פון הופמנשטאל (1874 – 1929) קצרו הצלחה עוד בנעוריו. הוא נהיה לכותב אימפרסיוניסטי-סימבוליסטי, השתתף בהקמת התיאטרון "זלצבורגר פסטשפיל", ומחזהו "כל אחד" היה לקלסיקה שמעלים על הבמה עד היום. ריכרד ביר-הופמן (1866 – 1945) היה היהודי המוצהר היחידי בקבוצה. התנ"ך היווה השראה עיקרית בעבודתו. יעקב ווסרמן (1873 – 1943) היה חברו הקרוב של שניצלר, ומהסופרים הפופולריים של זמנו. פטר אלטנברג (1859 – 1919), בוהמי שבילה את רוב זמנו בקפה צנטרל, כתב קטעי פרוזה דחוסים ומיומנים, והיה מן הבודדים שזכו להערכתו של קארל קראוס, המבקר השנון ביותר באוסטריה. במגזין שלו "הלפיד", שיצא בשנים 1899 – 1936, תקף שחיתות ונוולה, ולא פסח על תיאודור הרצל והציונות שלו, ועל שיטותיו המפוקפקות של ברון המדיה אימרה ברקשי.

סטפן צווייג (1882 – 1942) היה מהסופרים המצליחים של תקופתו. שיריו ומחזותיו הראשונים הושפעו מאקספרסיוניזם וסימבוליזם אולם פרסומו בא לו בשל הנובלות הפסיכולוגיות שחיבר.

ארתור שניצלר הבהיר במכתב כי "לא הכעס הציוני ולא טיפשותם ועזות מצחם של לאומנים גרמנים יגרמו לי לפקפק ולו מעט כי הנני סופר גרמני", משום שכתב בגרמנית. אולם וינה הייתה גם מרכז ספרות עברית, בו חיו ופעלו הסופרים אברהם ברוידא, ראובן בריינין, חיים נחמן ביאליק, דוד פוגל ואחרים. פרץ סמולנסקין (1840 – 1885) ערך בשנים 1869/85 (בהפסקות קצרות) את הירחון הפרוטו-ציוני "השחר". גרשון שופמן יליד גליציה חי בשנות ה- 30 של המאה העשרים בכפר קטן בסטיריה, לפני שהצליח לברוח לארץ ישראל בסוף אותו עשור. אחת הסופרות הפופולריות של התקופה, ויקי באום (1888 – 1960) נולדה בווינה. באום זכתה במקום הראשון בתחרות ספרותית בגיל 13, והתמסרה לכתיבה אחרי שוויתרה על קריירה מוזיקלית מבטיחה. היא קטפה תשבחות רבות על האותנטיות שבה תיארה חוגים חברתיים שונים, וכמה סרטים נעשו על פי ספריה.

אלברט דראך היה מהסופרים היהודים-אוסטרים הבודדים ששרדו את השואה והמשיכו ליצור. דראך היה עורך דין במדלינג, שם נפטר בשנת 1995 בגיל 93. בין הסופרים היהודים בני זמננו נזכיר את המשורר רוברט שינדל, ההיסטוריון והפובליציסט דורון רבינוביצ'י, ורוברט מנשה.
יהודים לא רק כתבו ספרים, אלא עסקו גם בהוצאתם לאור. ד"ר פריץ אונגר, לודוויג גולדשיידר ובלה הורוביץ יסדו את ההוצאה לאור פאידון בשנת 1922 וד"ר מקס מאייר פראגר יסד את ההוצאה היהודית החשובה "ר. לוויט".

סופרים ומשוררים ממוצא יהודי:

ויקי באום
קארל איזידור בק (1817 – 1879)
ריכרד ביר-הופמן
פליקס בראון
הרמן ברוש
פריץ בריגל
יעקב יוליוס דוד (1859 – 1906)
פליקס דורמן
לאו אֶבֶּרמן
קארל פדרן
לודוויג אוגוסט פרנקל (1810 – 1894)
קארל אמיל פרנצוס (1848 – 1904)
אגון פרידל (1878 – 1938)
פאול גולדמן

סטפן גרוסמן
מוריץ הרטמן (1821 – 1872)
תיאודור הרצל (1860 – 1904)
הוגו פון הופמנשטאל
ז'אק יואכים
אדוארד מ. קפקא
ק. קארלווייס
לאופולד קומפרט (1822 – 1886)
קארל קראוס
יוליוס קולקה
אלפרד פולגר (1873 – 1955)
יוזף רוט
פליקס זלטן
ארתור שניצלר
יורה סויפר
יעקב ווסרמן (1873 – 1943)
דוד פוגל
פרנץ וורפל
סטפן צווייג