ספורט

מדוע הצטרפתי ל”הכח”? מדוע אני גאה להיות חבר “הכח”? מדוע אני מאמין כי היה הכרח להקים את “הכח”? משום ש”הכח” לימד אחרים לומר "מר יהודי". (פרידריך טורברג)

הן הציונים הן המתבוללים ראו בספורט אמצעי להיפטר מתדמית יהודית רכרוכית וחלשה. הספורט היה אמור לחנך אנשים צעירים וחסונים להתמודדות טובה יותר עם אתגרי החיים. מתוך גישה זו הוקם בשנת 1897 מועדון הספורט "מכבי", אגודת ספורט היהודית הראשונה, ואחריו, בשנת 1899, אגודת ספורט של סטודנטים יהודים, שנפתחה שנה אחר כך גם לציבור הרחב. אתלטים יהודים רבים התאמנו במועדוני ספורט משותפים שהיו פתוחים גם בפני יהודים, פרט למועדון ספורט וינה שהיה לו "סעיף ארי" בתקנון. המועדונים הפופולרים היו מועדון ספורט אקדמי, WAC, "אוסטריה " ו"מועדון הכדורגל הווינאי הראשון". מתוך נסיון לקרב צעירים זה לזה, הציעו מנהיגים ציונים לייסד מועדון ספורט רק ליהודים, שיחזק את המודעות העצמית היהודית, ויפנה אל הדור הצעיר.

ואז הוקם מועדון הספורט “הכח”, בחודש ספטמבר 1909. המודל היה מועדון הספורט הגדול VAC בבודפשט. יהודים אנטי ציוניים חששו כי הקמת המועדון תגביר את האנטישמיות, ויהודים ליברלים התנגדו גם הם. “הכח” החל את דרכו כקבוצת כדורגל שקצרה פרסום והצליחה מאד. ההתחלה הייתה צנועה. אחרי שאספו 25 שחקנים מוכשרים ונלהבים, היה עליהם להתחיל בתחתית הטבלה בליגה ד'. "מייד אחרי ייסוד המועדון כמעט ראינו את סופו, משום שהפסדנו במשחק הראשון נגד קבוצה קטנה מפאבוריטן, 1:10." (אוגין אייסלר, מייסד וקפטן הקבוצה הראשון). מגרשי הכדורגל בליגה זו לא תמיד היו מגודרים ונמצאו בפרברים הקשוחים ביותר של וינה. הקהל שבא לעודד את קבוצתו לא תמיד שפע נימוסים כלפי הקבוצה היהודית. ובכל זאת, החלו השחקנים, במדי כחול לבן עם מגן דוד על החזה, להצליח ולעלות במעלה הטבלה. הם התפרסמו בין שתי מלחמות העולם אחרי שהגיעו לליגה א' בעונה של 1919/20.

בשנתם הראשונה בליגה זכו באליפות אוסטריה. ב- 1922 היו הקבוצה האוסטרית הראשונה שהביאה קבוצה אנגלית (ווסטהאם יונייטד) לווינה והביסו אותה לפני קהל של 50,000 צופים. שנה אחר כך נסעה “הכח” לאנגליה וניצחה בתוצאה מדהימה של 5:0. אחרי הצלחות אלה יצאו לסיור ניצחון לארץ ישראל דרך מצרים.
היו ב”הכח” עוד נבחרות: טיפוס הרים, שחייה, אתלטיקה, היאבקות, ועוד. אחדים מחברי ”הכח” נהיו אלופים אוסטרים בשחייה (יהודית דויטש שברה שיא אוסטרי חדש בשנת 1935), נבחרת ההוקי של “הכח” הייתה אלופה ארצית בשנת 1924/25 וגם בשנת 1937. ב- 1922 וב- 1924 “הכח” היו אלופי האוניברסיטה בסיף, וניצחו באליפות קבוצתית בטניס שולחן בשנת 1936.

שנים אחדות אחרי שנוסד כבר היה “הכח” התאחדות הספורט היהודית הגדולה ביותר באירופה, ובו 2,000 חברים. ב- 1923 פתח המועדון אצטדיון של למעלה מ- 20,000 מקומות.
כשליש מכל האתלטים היהודים עברו ל”הכח”, אולם יהודים אוסטרים רבים קצרו הישגים חשובים גם במועדונים מעורבים. הוגו מייזל (1881 - 1937) היה חבר במועדון הכדורגל הראשון בווינה ובשנת 1910 נהיה קפטן התאחדות הכדורגל האוסטרית. הוא היה חבר "ליגת הנסים", ושיחק תפקיד חשוב בארגון כדורגל מקצועי באוסטריה. ד"ר פאול נוימן זכה במדליית זהב כשייצג את אוסטריה באולימפיאדה של 1896. זוכי מדליות זהב נוספים: אוטו שף (1906, שחייה), האנס הס (1928, הרמת משקולות), ורוברט פיין (1936, אתלטיקה). השחיינית הדי ביננפלד שברה שיא עולמי בשנת 1929. גרדה גוטליב שברה שיא עולמי בקפיצה לגובה ב- 1934 והשוותה לשיא האמריקני ב- 1941. רוברט קרונפלד (1904 – 1948) היא שיאן השיאים בדאייה. המתאבק מיקי הירשל זכה בשתי מדליות ארד ב- 1932.
חשיבותו של “הכח” לביטחון העצמי היהודי באה לביטוי בהצהרתו של רוברט שטריקר משנת 1928:

"בחוגים יהודים, גם מחוץ לווינה, יש תדהמה ותסיסה... מועדוני הספורט היהודים הפסידו בתחרויות רבות בעונת הכדורגל השנה וירדו מליגה א'. בה במידה שאנו מהללים את עלייתו של מועדון זה כניצחון יהודי, אנו מקוננים על הפסדיו כעל כישלון יהודי".
כששחייניות “הכח” רות לנגר, יהודית דויטש ולוסי גולדנר סירבו להשתתף במשחקים האולימפיים של שנת 1936 שהתקיימו בברלין הנאצית, הוחרמו מאגודת השחייה האוסטרית לתמיד.

“הכח” ומועדוני הספורט היהודיים האחרים פורקו בשנת 1938, פחות מחודש אחרי סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית. האצטדיון הוחרם, ושני בעלי תפקידים שהיו בו במקרה גורשו לדכאו. לפחות 37 חברי “הכח” נרצחו במחנות ריכוז.

מועדון הספורט “הכח” נוסד מחדש בשנת 1945.