היסטוריה

עד שנת 1938 היתה הקהילה היהודית בווינה מהגדולות באירופה. מבין 180,000 יהודים שחיו בה בשנת 1938, שרדו את השואה רק מעטים אשר התחבאו במקומות מסתור. אחרי 1945 קמה מחדש קהילה יהודית קטנה אך פעילה, המייסדים באו בעיקר מקרב עקורים ניצולי שואה ממזרח אירופה. רק מעטים מקרב תושבי וינה היהודים שבו אליה. המוזיקאי ארנולד שנברג, למשל, אף קיבל הזמנה רשמית לשוב - ודחה אותה, וכמוהו אישים נוספים.

בסוף דצמבר 1945 מנתה הקהילה 3,955 חברים, מתוכם 1,727 ניצולי מחנות ריכוז והשמדה, 252 תושבים חוזרים, ו- 1,927 יהודים שנשארו בעיר בתקופת השואה (הללו הצליחו להינצל הודות למחבוא, נישואים ללא-יהודים או ליהודים בעלי זכויות, או עבודה עבור מועצת היהודים). החל משנות ה- 50 היגרו יהודים אוסטרים רבים אל ארצות אחרות. מעל ל- 5,400 יהודים עזבו לישראל.

אחרי מלחמת העולם השנייה היתה אוסטריה נקודת מעבר למהגרים יהודים ממזרח אירופה בדרכם לישראל ולמערב. בדרך כלל, המהגרים שהו בווינה רק כמה ימים, במחנות מסביב לעיר, ורק מיעוטם בחר להתיישב או לשוב לאוסטריה. בשנת 1956 התיישבו באוסטריה 300 יהודים מהונגריה, הם ברחו ממנה אחרי כשלון המהפכה ההונגרית. בשנות ה- 70 וה - 80 של המאה העשרים שוב הייתה וינה נקודת מעבר למאות אלפי יהודים שעברו את הגוש הסובייטי בדרכם לארה"ב או לישראל. בין 1973 ל- 1989, יותר מ- 250,000 מהגרים יהודים עברו דרך אוסטריה , מתוכם 65,000 המשיכו לישראל. הרוב העדיפו לעבור לארה"ב או ליעדים אחרים בתפוצות, ומעטים בחרו להישאר באוסטריה.

בשנות ה- 90 חיו בווינה כ- 5,000 יהודים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר במזרח אסיה (בוכרה, גרוזיה ודגסטן) ומאיראן, לעתים אחרי כמה שנים בישראל. בסוף שנות ה- 90 נרשמו בקהילה היהודית של וינה כ- 7,000 חברים. מספר היהודים הכולל בווינה נאמד בכפליים בערך. רוב יהודי אוסטריה חיים בווינה הבירה, ישנן קהילות קטנות יותר, ביניהן באדן, באד-גאסטיין, גראץ, אינסברוק, לינץ וזלצבורג, בהן מספר היהודים כמאה או פחות. בשנת 2001 כ- 5,000 יהודים נרשמו כחברי הקהילה היהודית.

הארגון הקהילתי היהודי הראשי באוסטריה נקרא IKG. יש גם פדרציה ספרדית נפרדת. הקהילה הספרדית בווינה נוסדה מחדש בחודש מאי 1992 והקימה שני בתי כנסת ואולם אירועים. הפדרציה הספרדית העולמית אחראית על פעילויות הקהילה, בנפרד מהארגון הקהילתי הראשי.
על חברי הקהילה הספרדית נמנים כיום יהודים שהיגרו לווינה מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה - אוזבקיסטן - ובקאווקז- גרוזיה ודגסטן.
גם החרדים פועלים בנפרד ויש להם מערכת חינוך ומוסדות קהילתיים משלהם.

הקהילה היהודית מפעילה בית חולים ובית אבות ששמו "סנטוריום רמב"ם", שנוסד ב- 1972, וגם גני ילדים, בתי ספר יהודיים, ותיכון "צבי פרץ חיות". ב- 1986 יסדה קרן רונלד ס. לאודר את "בית חב"ד" ופיתחה מוסדות חינוכיים נוספים. לקהילה החרדית יש מוסדות חינוך משלה. מאחורי מועדון הספורט "הכח" מסורת ארוכה של פעילות באוסטריה, והוא עדיין מופקד על חינוך גופני ואתלטיקה.

למוסדות יהודיים בינלאומיים רבים יש סניפים באוסטריה, ביניהם בני ברית, ויצ"ו. הפדרציה הציונית היא הערוץ העיקרי של פעילות ציונית. הקהילה גם מסייעת במימון ארגוני הנוער, ביניהם בני עקיבא, השומר הצעיר והתאחדות הסטודנטים, וגם מופקדת על תחזוקת בתי העלמין היהודים.

יהודי אוסטריה מוציאים לאור עיתונים וכתבי עת רבים, עם קהל קוראים גם בקרב יהודים יוצאי אוסטריה בפזורה. שני העיתונים הגדולים הם "די גמיינדה" (הקהילה), בטאון הקהילה הרשמי, ו"אילוסטרייטרה נויה וולט". "נודניק" הוא בטאון התאחדות הסטודנטים היהודים באוסטריה. הרב הראשי מגיש תכנית רדיו, ויש גם חנות ספרים יהודית בעיר.

מרכז חיי הדת היהודיים בווינה הוא בית הכנסת העירוני, ה"שטאט-טמפל", היחיד שנותר על תלו אחרי ליל הבדולח. בשנת 1963 נפתח בית הכנסת מחדש, אחרי שיפוצים יסודיים. במתחם בזייטנשטטנגאסה שוכנים מלבד בית הכנסת גם משרדי הקהילה, הרבנות הראשית, ומערכת "די גמיינדה". מרכז נוסף אחראי על אירועים, מסעדה כשרה וספריית המוזיאון היהודי.

בווינה ישנם שטיבלאך רבים, בהם מתפללות קבוצות חסידיות וקהילות נוספות.

היהודים גרים בכל חלקי העיר. בנוסף למרכז היהודי בזייטנשטטנגאסה, יש ריכוז יהודי גדול עם מוסדות וארגונים גם ברובע השני, רובע לאופולדשטאט. ב- 300 השנים האחרונות היה לאופולדשטאט משכנו של היישוב היהודי המרוכז ביותר בווינה. חלק זה של העיר היה למרכז יהודי ובו שוכנים ארגונים, גני ילדים ובתי ספר רבים, חנויות, מרכולים, וקצבים כשרים. שם נמצא תיכון צבי פרץ חיות, קמפוס חב"ד לאודר, המרכז היהודי להכשרה מקצועית, ומגרש האתלטיקה של "הכח" באאוגרטן. חלק קטן מבית הכנסת לאופולדשטאט (טמפלגאסה 5) נשתמר. בסוף שנות ה- 90 של המאה העשרים נפתח מרכז יהודי במקום בו עמד בית הכנסת לאופולדשטאט, ובו פועל המרכז הפסיכולוגי "עזרה".

המוזיאון היהודי בווינה, שהנאצים סגרו בשנת 1938, נפתח מחדש בשנות ה- 90. המוזיאון המחודש מציג את חיי התרבות והדת של היהודים, ושם כמובן דגש על יהודי וינה. יש בו תצוגות קבע הכוללות פריטי פולחן שניצלו מההרס בליל הבדולח (נובמבר 1938). במוזיאון מיושמות שיטות מולטימדיה, המעבירות מידע על דמויות ואירועים חשובים בהיסטוריה יהודית. יש גם תערוכות מתחלפות אודות חיי היהודים בווינה של ימינו.

באוקטובר 2000 נפתח מוזיאון היודנפלאץ, המתעד את תולדות היהודים בווינה בימי הביניים. המוזיאון ביודנפלאץ מציג את שרידי בית הכנסת מימי הביניים "אור זרוע", ויש בו גם מסמכים מן המאה ה- 11 על ההתיישבות היהודית הראשונה בווינה. בתערוכה מוצגים חיי הדת, התרבות והחברה של היהודים עד ל"גזירת וינה" ב- 1420/21. את המוזיאון עיצבו האדריכלים יאבורנג ופאלפי. בנוסף לממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות ביודנפלאץ, מציג המוזיאון גם מופע מולטי מדיה של חיי היהודים בימי הביניים ותיעוד על בית הכנסת "אור זרוע", מהגדולים בזמנו. אחרי גזרת וינה ב- 1420/21) נהרס בית הכנסת בשיטתיות. רק היסודות והרצפה שרדו, והם משולבים במוזיאון.

עוד במתחם מוזיאון היודנפלאץ גם מבנה הזיכרון לקורבנות השואה. מצגת מולטי מדיה מראה את שמותיהם ופרטיהם של 65,000 יהודים שנרצחו בשואה, ואת נסיבות רדיפתם ורציחתם.
מחוץ למוזיאון ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה, שעיצבה רחל וייטהד. הלוט הוסר ביום 25 באוקטובר 2000, יום פתיחת המוזיאון. לאנדרטה צורה של קוביית בטון בדוגמת קירות ספרייה הפונים החוצה. מידותיה 10X7 מטרים, וגובהה כמעט 4 מטרים. מסביב לאנדרטה כתובים שמות המקומות בהם נרצחו 65,000 יהודי אוסטריה, על גבי אריחים. את האנדרטה הקימה עיריית וינה ביוזמתו של "צייד הנאצים" שמעון ויזנטל. הלוט הוסר אחרי שורה ארוכה של מחלוקות. באפריל 2001 הציבה הקהילה היהודית לוח זיכרון על "בית מזרחי" ביודנפלאץ 8, מוקדש למי שסייעו ליהודים בתקופה הנאצית. יודנפלאץ, עם אנדרטת השואה ומוזיאון היודנפלאץ, נהיה לאתר זיכרון יחיד במינו באירופה, המלמד על חיי יהודים בעבר ובהווה.