בקהילת וינה הוקמו ארגוני צדקה וסיוע מסורתיים, כגון חברה קדישא לצדקה (נוסדה ב- 1764), איגוד לתמיכה ביתומים נזקקים (1860) וארגונים נוספים כמו בית תמחוי, בגדים לעניים ותרומות, כל זאת במימון הקהילה או תורמים פרטיים. בשנת 1840 יסד הפילנתרופ, איש החינוך והסוחר יוזף ריטר פון ורטהיימר (1800 – 1887) ארגון שהעניק הכשרה מקצועית לאלפי ילדים יהודים. בשנת 1875 הקים ורטהיימר ארגון נוסף, שתמך ב- 258 שוליות סנדלרים, חרטים, נגרים ויצרני מכונות, והשימם על חשבונו להשתלם אצל בעלי מלאכה לא יהודים. כעבור 15 שנים עלה מספר החניכים ל- 1,300, הם למדו בווינה מלאכות ומקצועות שונים.
בשנת 1875 יסד הפילנתרופ הברון מוריס הירש (1831 – 1896) קרן רווחה. בימי מלחמת העולם הראשונה תמכה הקרן בעיקר בפליטים. היא נוהלה מווינה, והשתמשה באגרות חוב לאומיות ולכן נפלה קורבן לאינפלציה שאחרי המלחמה.
הארגון הקהילתי הראשון בעיר היה "בית ישראל" (נוסד 1852), כשמספרם של היהודים מגליציה היה עדיין קטן למדי, והם התקשו לשמר את זהותם הייחודית. היה זה ארגון דתי אנטי-חסידי שנטה לליברליזם פוליטי. בשנת 1893 בנה הארגון בית כנסת בלאופולדגאסה, "בית הכנסת הפולני". הקהילה האורתודוכסית "מחזיקי הדת" נוסדה בשנת 1903 במסעדת שווצר בלאופולדגאסה. עדה זו שמה דגש את האדיקות הדתית, וביקשה למשוך אל וינה יהודים מפולין.
"לוויית חן" היה ארגון רווחה לנזקקים, שניהלו יהודים מגליציה, ולו בית תפילה קטן. מערך בתי התמחוי הוקם בשנת 1874.
מאז ומתמיד הייתה צדקה אחת המידות במסורת היהודית. בכל רובע בווינה הוקמה אגודת נשים, לרוב על יד הארגון הקהילתי.
ב- 1904 נוסד ארגון ברטה פפנהיים. ב- 1917 נוסד ארגון "יודישר פראובונד", שהקים פנימייה ומשרד ראשי לצדקה עבור יהודים גרמנים.
עד שנת 1938 היו בקהילת וינה ארגונים רבים לרווחה ולסיוע הומניטרי, ארגוני נשים, ארגונים לא פוליטיים שונים, לנדסמנשאפטים, ארגונים דתיים ואגודות של בתי כנסת, ארגונים ציוניים מכל הזרמים, ארגוני ספורט ציונים, ארגונים לאומיים, אחוות סטודנטים ציוניים, אגודות סטודנטים לא לאומיים, ועוד.