בדיוק כשהדלקתי את אורות עץ חג המולד עבור ילדי, הגיע גודמן (הרב הראשי של וינה). נראה כי המנהג "הנוצרי" היה למורת רוחו. ובכן, לא ארשה שיפעילו עלי לחץ! מצדי שיקראו לו עץ החנוכה – או עץ היום הקצר בשנה."
תאודור הרצל, היומנים השלמים, כרך ראשון, עמ' 285.
מי נחשב ליהודי בווינה של תחילת המאה העשרים? רבים מה"יהודים" המפורסמים בווינה באותה תקופה נטבלו לנצרות בינקותם, או המירו דתם מאוחר יותר, היו צאצאי מומרים או צאצא זוגות מעורבים. ההיסטוריון סטפן בלר טען כי בחברה הווינאית, אדם נחשב כנראה ליהודי בעיני יהודים ולא-יהודים כאחד, אפילו אם המיר דתו או היה בן לנישואים מעורבים. בלר טוען כי השקפתו על העולם של מי שבמשפחתו אבות יהודים שונה משמעותית מזו של אחרים שאינם ממוצא יהודי, וזאת בשל חווית ההתבוללות. התוצאות החברתיות והתרבותיות של השתלבות יהודים בחברה המארחת נמשכו תקופה קצרה יחסית - רק שלושה או ארבעה דורות. אולם ליהודים המתבוללים ולבניהם היתה השפעה עצומה על התרבות המודרנית באירופה, בעיקר בווינה, ותרומתם היתה תוצר של אותו תהליך היסטורי - ההתבוללות.
עד שנות ה- 80 של המאה ה- 19 מספר היהודים שהוציאו עצמם מכלל הקהילה היהודית היה קטן וכמעט זהה למספר הנוצרים שהתגיירו למטרת נישואין. המצב השתנה מן הקצה אל הקצה בעשורים האחרונים של המאה. בין השנים 1868 ו- 1900, מספר היהודים שהמירו דתם לנצרות בווינה עלה פי שמונים. בשנים 1891 – 1914, כ- 12,000 יהודים (כמעט חצי אחוז בשנה) זנחו את היהדות. עד מלחמת העולם הראשונה כעשרים אלף וינאים עזבו רשמית את היהדות בין אם המירו דתם, או הצהירו על עצמם חסרי דת. המועמדים הטבעיים ביותר להמרה היו גברים צעירים ורווקים בשנות העשרים לחייהם שרצו להינשא לנשים נוצריות, או להגדיל את הסיכוי לזכות במשרה ממשלתית. להלכה (גם אם לא למעשה), רק אדם שנטבל לנצרות יכול היה לשמש עובד מדינה בדרג גבוה. רבים מהמומרים היו סטודנטים באוניברסיטה, בעלי מקצועות חופשיים או בעמדות גבוהות בתחום העסקים. קצב ההתנצרות בווינה היה הגבוה ביותר באירופה. מצד שני, הקהילה הגדולה יחסית, ומגוון הארגונים החברתיים והתרבותיים אפשרו גם ליהודים שאורח חייהם מערבי מאד להשתלב בחברת יהודים אחרים, מה שצמצם את מספר הנישואים המעורבים. בווינה, פחות מעשרה אחוזים מהיהודים נישאו ללא-יהודים.
יהודים שקיוו שהתנצרותם תסיר מדרכם אל ההשתלבות המלאה בחברה האוסטרית את המכשול האחרון, התבדו. הדיפלומט האוסטרי הוותיק הנס י.י. טלברג, שהמיר את דתו לפרוטסטנטיות בילדותו, כתב בזיכרונותיו כי "דבר לא השתנה כתוצאה מהטבלתי. להפך, ההתנצרות היתה מכשול חברתי משום שלא השתייכתי לקבוצה זו – וגם לא לאחרת." מצד שני, היחסים בין מומרים ליהודים בוודאי לא היו מתוחים כפי שהיו לפני המאה ה- 19. העיתונות היהודית אמנם פרסמה את שמותיהם של יהודים שזנחו את האמונה, אבל אפשר שהפרסום דווקא עודד אנשים, משום שהראה עד כמה נפוץ הדבר.
היהודים הלאומיים
האימפריה ההבסבורגית היתה מרובת לאומים. מצב מיוחד זה, שבו תודעה לאומית חברה לאנטישמיות, זירז את עלייתה של לאומיות יהודית, אשר ראתה ביהודים לאום נפרד ובר קיימא. שורשי הלאומיות היהודית באוסטריה בראשית הציונות ובהתפתחות התודעה הלאומית היהודית במזרח אירופה. מערך הכוחות הפוליטיים באוסטריה, בשילוב עם עוינות לשיתוף יהודים במפלגות הגדולות, הביא לצמיחתה של תנועה לאומית יהודית ייחודית, אשר דרשה עבור היהודים מקום לצד לאומים אחרים באימפריה. הם קיוו כי אם יקבלו הכרה במעמד לאומי משלהם, יוכלו יהודי המונרכיה להצהיר על יהדותם בגאווה ולהתקבל כשותפים מלאים בעתידה של אוסטריה.
המחנה הלאומי היהודי היה מורכב משני גושים: הציונים והלאומיים. התנועה הציונית הקדישה עצמה לתחיית העם היהודי במולדתו ההיסטורית, הציונים האוסטרים פעלו להנחלת המודעות הלאומית בתפוצות. מצד שני, בגוש הלאומי היו חברים ציונים לשעבר שפרשו מתנועתו של הרצל, ולא-ציונים שהאמינו כי מטרת הלאומיות היהודית תושג על הצד הטוב ביותר בבית - באוסטריה.
הטיעון העיקרי במשנתם האידיאולוגית של הלאומיים-היהודים היה כי יהודים אינם גרמנים, צ'כים או פולנים, אלא בני לאום נפרד. יהודי עשוי לדבר ולחשוב בגרמנית ולהרגיש כגרמני, אבל עדיין ייחשב ליהודי-גרמני, ולא לגרמני. הלאומנים היהודים התנגדו להתבוללות, ראו בה דרך מיושנת מן המאה שחלפה, וכינוה "שגיאה גדולה". חזונם היה כי יהודים ייצרו ישות אוטונומית בתוך פדרציית אומות אוסטרית. לא עוד יהיו אזרחים אוסטרים בני דת יהודית, אלא אזרחים אוסטרים בני לאום יהודי. שלא כקבוצות לאומיות אחרות באוסטריה, חשבו היהודים כי מסגרת אוסטרית על-לאומית תהיה הכרחית להבטחת זכויותיהם ולשמירת השלום. ולכן, למרות דרישתם לזכויות לאומיות, היו ונשארו, ממש כמו המתבוללים, פטריוטים אוסטרים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, רוב היהודים האוסטרים לא הגדירו עצמם עוד כבני לאום שונה. למעשה ראו עצמם כגרמנים-אוסטרים, אולם האנטישמיות שבה והזכירה להם את מוצאם.