בתחילת המאה ה-19 הותר לקהילה היהודית בווינה לבנות את בית הכנסת שטאט-טמפל, בתנאי שלא ייראה מהרחוב. הוא נבנה ברחוב זייטנשטטן בשנים 1824-1826, כבניין מונומנטאלי והדור בסגנון ניאו קלסי, בתכנונו של האדריכל ג'וזף קורנהאוזל. לכבוד חנוכת בית הכנסת, שלח המלחין פרנץ שוברט לחזן סולומון שולצר עיבוד מוזיקלי לתהילים ק"ב. מאז חנוכתו ידוע בית הכנסת הזה בשם "שטאט-טמפל" ("בית הכנסת של העיר"), או בית הכנסת ברחוב זייטנשטטן.
בווינה של תחילת המאה ה- 19 נחשב המבנה לאחד החדשניים בעיר, ושימש מופת והשראה לבתי כנסת אחרים במערב אירופה. היה זה גם אחד מבתי הכנסת הקהילתיים האשכנזים הראשונים. התפילות נערכו בנוסח רפורמי.
שני בתי דירות ארוכים בני חמש קומות ניצבו לפני בית הכנסת והסתירו אותו מן הרחוב. בית הכנסת הוא מבנה סגלגל ולו כיפה בסגנון המנייריסטי ומעליה כיפת מטריה.
מעל לכניסה מתנוסס הפסוק: "בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהילה" (תהילים ק':4,5). סביב לאולם התפילה המרכזי הסגלגל שניים עשר עמודים בסגנון יוני התומכים בגלריה דו-קומתית עם מחיצות, לעזרת נשים. התקרה צבועה בתכלת שמיים עם כוכבי זהב. בצד המזרחי ניצבת הבימה ומולה ארון קודש דו-קומתי, מבנה אדריכלי בסגנון הברוק. מעליו, שני לוחות הברית על רקע קישוט מוזהב בצורת קרני שמש. בית הכנסת שופץ בשנת 1895, ושוב ב-1904, על ידי האדריכל היהודי ו. סטיסאני.
פנים המבנה ניזוק מעט בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938). אחרי מלחמת העולם השנייה, נותר ה"שטאט-טמפל" בית הכנסת היחיד בווינה שלא נהרס ע"י הנאצים. הוא שופץ ב-1945. ב-1946 התקיימה בו תפילה לציון 120 שנים לחנוכת בית הכנסת וחנוכתו מחדש, בנוכחות שרי ממשלה
באוגוסט 1949 הוצגו בו ארונותיהם של תיאודור הרצל ושל הוריו, לפני שהועברו לקבורה בישראל. ב-1963 שופץ בית הכנסת שוב, על ידי פרופ' אוטו נידרמוזר. הוא הוכרז אתר היסטורי, וכיום עדיין משמש כבית הכנסת המרכזי של הקהילה. התפילות נערכות בליווי מקהלת בית הכנסת.