בין שתי מלחמות העולם
כשהתפרקה המונרכיה ההבסבורגית, בסוף מלחמת העולם הראשונה, פליטים רבים בווינה נחשבו פתאום לזרים. הקהילות היהודיות באוסטריה היו צריכות לדאוג לפליטים בארצם וגם לקלוט עוד ועוד מהגרים ותושבים ארעיים שהרשויות לא תמכו בם עוד. בשנת 1930 הוקם באוסטריה ארגון סיוע למהגרים יהודים, על פי מודל של ארגונים גרמניים דומים, ופעל בשיתוף פעולה עם מטה שישב בגרמניה ועם הארגון העולמי להגירת יהודים (HICEM). אחת ממטרות הארגון העיקריות הייתה למנוע נדידה של אנשים ממקום למקום, ושליחתם ליעדם, על מנת למנוע השפלה ולחסוך במשאבים ובהוצאות.
עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הביאה אל אוסטריה זרם פליטים מגרמניה. בין אפריל 1933 לאפריל 1936, 3,186 אנשים קיבלו סיוע, מתוכם ל- 1,438 לא הייתה אפשרות להגר למקום אחר.
ההגירה היהודית מאוסטריה בשנים 1930 – 1937
1938 – 1942:
שלא כמו יהודי גרמניה, שבמצבם החוקי חל פיחות קבוע והדרגתי בשנותיו הראשונות של השלטון הנאצי, ליהודי אוסטריה לא היה זמן רב להתכונן להגירה, אחרי סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית, ופרוץ האלימות והטרור מיד אחר כך (האנשלוס במרץ 1938). יהודי גרמניה יכלו לעתים לשמור חלק מרכושם כבסיס קיום בארצם החדשה, ויכלו בקלות יחסית להגיע לארץ ישראל, לארצות הברית ולארצות המערב.
יהודי אוסטריה בדרך כלל היו פחות מבוססים וכל רכושם נגזל מהם לפני שהותר להם לצאת מהארץ, והקושי העיקרי היה ששערי כל המדינות היו סגורים בפניהם.
הקהילה היהודית ניסתה בקדחתנות לארגן הכשרות מקצועיות, בתקווה שיסייעו להשיג ויזה. בשנה הראשונה אחרי הסיפוח, כ- 42,000 גברים ונשים קיבלו הכשרה במשק בית, בתפירה, בתעשיית המתכת ובחקלאות. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, ארגוני סיוע יהודיים מחוץ לארץ הקימו בווינה בתי תמחוי ושילמו את עלויות ההגירה.
באוגוסט 1938 הוקם בווינה "המשרד המרכזי להגירה יהודית", בפיקודו של אדולף אייכמן. המשרד ארגן הגליה, רדיפה וגירוש של יהודים אוסטרים ביעילות שכזו, שבגרמניה למדו והעתיקו את שיטותיו.
בין 1938 ל- 1945 הצליחו לעזוב את אוסטריה 126,500 יהודים, ביניהם נמלטו 55,505 לארצות אחרות באירופה (38,850 יהודים עברו לבריטניה), 28,700 לארצות הברית, 18,120 לסין (בעיקר לשנגחאי), 11,580 לדרום אמריקה ולמרכזה, 9,195 לארץ ישראל והיתר – בכ- 85 ארצות ברחבי תבל. מבין 17,622 שנמלטו לארצות אירופיות שנכבשו בהמשך על ידי הנאצים, נספו במחנות הריכוז וההשמדה כ- 13,000 בני אדם.