יליד סטרי בגליציה האוסטרית (כיום באוקראינה). למד בסמינר היהודי בווינה וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה (Phd) מאוניברסיטת וינה. כל ימיו התעניין בציונות ובעיקר בתחיית הלשון העברית. בשנת 1913 לימד בארץ ישראל. כתב מאמרים בעברית, וגם ספר ששמו "מן השפה ולפנים" (1933). הרים תרומה גדולה לתחיית הלשון העברית, בעיקר בתרגומיו: "דניאל" של מרטין בובר, "פידרוס" של אפלטון (ורשה, 1923), "קריטון" (ב"התקופה" 24, 1924), ספר המדינה (תל אביב 1935-36) ו"גורגיאס" (ברלין 1929).
בשנת 1915 למד באוניברסיטת ברלין ובשנות מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרי. אחרי המלחמה נצטרף לפדגוגיום היהודי בווינה, שם עבד עד שנת 1927. ב- 1919 היה עורך משנה (לצד שופמן) של כתב העת "גבולות". ב- 1927 עבד גם במכון היהודי לדת בניו יורק. ב- 1928 שב לארץ ישראל ולימד באוניברסיטה העברית בירושלים עד שנת 1930. אז קיבל תואר פרופסור לפילוסופיה יהודית בהיברו יוניון קולג' בסינסנטי, שהיה אז המוסד המרכזי לחקר התנועה הרפורמית באמריקה.
פרופסור דיזנדרוק התמחה בפילוסופיה של הרמב"ם ופרסם ספר על רעיון הנבואה אצל הרמב"ם.
מכתביו:
Maimonides Lehre von der Prophetie, 1927
Teleology des Maimonides, 1928
Samuel and Moses Ibn Tibbon on Maimonides' Theory of Providence’
Maimonides Theory on the Negation of Privation, 1934-35
The Philosophy of Maimonides, 1935
On the date of completion of the Moreh Nebuchim, 1937-38
Struktur und Charakter der platonischen Phaidras, 1927
דיזנדרוק כיהן כסגן נשיא האקדמיה האמריקנית למחקר יהודי, ערך את שנתון ה"היברו יוניון קולג'", וכתב מאמרים רבים (בכמה לשונות) לכתבי עת יהודיים.
דיזנדרוק נפטר בסינסנטי בשנת 1940.