רופא ודרמטולוג
יליד אוסטרובץ, בוהמיה, היום ברפובליקה הצ'כית. ב- 1900 נתמנה לפרופסור עמית (פרופסור מן המנין ב- 1908) לדרמטולוגיה באוניברסיטת וינה.
ארמן ערך מחקר על היסטולוגיה של העור, חקר שינויים מיקרוסקופיים בעור שנגרמו ממחלות פנימיות, נזקי תעשייה וסיפיליס. להערכה מיוחדת זכה בשל עבודתו בנושא אלקטרותרפיה וטיפול באור. פרסם אטלס דיאגנוסטי השוואתי למחלות עור וסיפיליס.
בנוסף לקריירה הרפואית, היה ארמן גם צייר והיסטוריון של אמנות, שירת כנשיא כבוד של סניף "בני ברית" באוסטריה, עמד בראש קהילת וינה, והיה נשיא "ידידי בניין ארץ ישראל". נפטר בווינה בשנת 1926.