הקהילות היהודיות באוסטריה
  • ימי הביניים
    • קהילות
    • אוסטריה בימי הביניים
    • ראשית החיים היהודיים
    • המעמד המשפטי
    • רדיפות ועלילות
    • היחסים עם הגויים
    • כלכלה
      • עיסוקים ופרנסות
      • רופאים
    • חיי היום יום
      • הרחוב היהודי
      • הבית היהודי
      • לבוש
      • אוכל
      • חיי המשפחה
      • פנאי
    • נשים
      • עיסוקים ופרנסות
      • נשים משכילות
      • המעמד המשפטי
    • חיי התרבות
    • ממצאים ארכיאולוגיים
      • מצבות
      • בית הכנסת מימי הביניים בווינה
  • העידן המודרני
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • דמוגרפיה
    • היסטוריה
      • עד 1867
      • אחרי 1867
    • אנטישמיות
    • הגירה ופזורה
      • ההגירה מאוסטריה
      • פזורת יהודי אוסטריה
    • תקופת השואה
      • גירושים
  • תקופתנו
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • ישראל
    • תפוצות
    • אוסטריה-ישראל
  • אישים ופועלם
  • תאריכון
    • תאריכון – תולדות היהודים באוסטריה
    • 1923 (תרפ"ד – תרפ"ה), שנה בחיי היהודים בווינה
  • וינה
    • וינה שלי
    • ימי הביניים
    • ראשית העת החדשה
    • התקופה המודרנית
    • תקופתנו
      • היסטוריה
      • מוסדות וארגונים
      • דמוגרפיה
      • מוסדות חינוך
      • תרבות
      • הגירה
      • אנטישמיות
      • בתי עלמין
    • דמוגרפיה והגירה
      • יהודי מזרח אירופה
      • עוני
    • בתי כנסת
      • בתי כנסת בווינה
      • בית הכנסת "שטאט-טמפל"
    • חינוך
    • תרבות
      • ספרות
      • אמנות
      • מוזיקה
      • אמנויות הבמה
      • ספורט
      • עיתונות (מאה 19 – 20)
      • עיתונות (מאה 20 – 21)
    • מוסדות וארגונים
      • רשימת ארגונים
    • נשים
    • זהות יהודית
    • הקהילה הספרדית
  • ימי הביניים
    • קהילות
    • אוסטריה בימי הביניים
    • ראשית החיים היהודיים
    • המעמד המשפטי
    • רדיפות ועלילות
    • היחסים עם הגויים
    • כלכלה
      • עיסוקים ופרנסות
      • רופאים
    • חיי היום יום
      • הרחוב היהודי
      • הבית היהודי
      • לבוש
      • אוכל
      • חיי המשפחה
      • פנאי
    • נשים
      • עיסוקים ופרנסות
      • נשים משכילות
      • המעמד המשפטי
    • חיי התרבות
    • ממצאים ארכיאולוגיים
      • מצבות
      • בית הכנסת מימי הביניים בווינה
  • העידן המודרני
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • דמוגרפיה
    • היסטוריה
      • עד 1867
      • אחרי 1867
    • אנטישמיות
    • הגירה ופזורה
      • ההגירה מאוסטריה
      • פזורת יהודי אוסטריה
    • תקופת השואה
      • גירושים
  • תקופתנו
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • ישראל
    • תפוצות
    • אוסטריה-ישראל
  • אישים ופועלם
  • תאריכון
    • תאריכון – תולדות היהודים באוסטריה
    • 1923 (תרפ"ד – תרפ"ה), שנה בחיי היהודים בווינה
  • וינה
    • וינה שלי
    • ימי הביניים
    • ראשית העת החדשה
    • התקופה המודרנית
    • תקופתנו
      • היסטוריה
      • מוסדות וארגונים
      • דמוגרפיה
      • מוסדות חינוך
      • תרבות
      • הגירה
      • אנטישמיות
      • בתי עלמין
    • דמוגרפיה והגירה
      • יהודי מזרח אירופה
      • עוני
    • בתי כנסת
      • בתי כנסת בווינה
      • בית הכנסת "שטאט-טמפל"
    • חינוך
    • תרבות
      • ספרות
      • אמנות
      • מוזיקה
      • אמנויות הבמה
      • ספורט
      • עיתונות (מאה 19 – 20)
      • עיתונות (מאה 20 – 21)
    • מוסדות וארגונים
      • רשימת ארגונים
    • נשים
    • זהות יהודית
    • הקהילה הספרדית
הקהילות היהודיות באוסטריה
  • ימי הביניים
    • קהילות
    • אוסטריה בימי הביניים
    • ראשית החיים היהודיים
    • המעמד המשפטי
    • רדיפות ועלילות
    • היחסים עם הגויים
    • כלכלה
      • עיסוקים ופרנסות
      • רופאים
    • חיי היום יום
      • הרחוב היהודי
      • הבית היהודי
      • לבוש
      • אוכל
      • חיי המשפחה
      • פנאי
    • נשים
      • עיסוקים ופרנסות
      • נשים משכילות
      • המעמד המשפטי
    • חיי התרבות
    • ממצאים ארכיאולוגיים
      • מצבות
      • בית הכנסת מימי הביניים בווינה
  • העידן המודרני
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • דמוגרפיה
    • היסטוריה
      • עד 1867
      • אחרי 1867
    • אנטישמיות
    • הגירה ופזורה
      • ההגירה מאוסטריה
      • פזורת יהודי אוסטריה
    • תקופת השואה
      • גירושים
  • תקופתנו
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • ישראל
    • תפוצות
    • אוסטריה-ישראל
  • אישים ופועלם
  • תאריכון
    • תאריכון – תולדות היהודים באוסטריה
    • 1923 (תרפ"ד – תרפ"ה), שנה בחיי היהודים בווינה
  • וינה
    • וינה שלי
    • ימי הביניים
    • ראשית העת החדשה
    • התקופה המודרנית
    • תקופתנו
      • היסטוריה
      • מוסדות וארגונים
      • דמוגרפיה
      • מוסדות חינוך
      • תרבות
      • הגירה
      • אנטישמיות
      • בתי עלמין
    • דמוגרפיה והגירה
      • יהודי מזרח אירופה
      • עוני
    • בתי כנסת
      • בתי כנסת בווינה
      • בית הכנסת "שטאט-טמפל"
    • חינוך
    • תרבות
      • ספרות
      • אמנות
      • מוזיקה
      • אמנויות הבמה
      • ספורט
      • עיתונות (מאה 19 – 20)
      • עיתונות (מאה 20 – 21)
    • מוסדות וארגונים
      • רשימת ארגונים
    • נשים
    • זהות יהודית
    • הקהילה הספרדית
  • ימי הביניים
    • קהילות
    • אוסטריה בימי הביניים
    • ראשית החיים היהודיים
    • המעמד המשפטי
    • רדיפות ועלילות
    • היחסים עם הגויים
    • כלכלה
      • עיסוקים ופרנסות
      • רופאים
    • חיי היום יום
      • הרחוב היהודי
      • הבית היהודי
      • לבוש
      • אוכל
      • חיי המשפחה
      • פנאי
    • נשים
      • עיסוקים ופרנסות
      • נשים משכילות
      • המעמד המשפטי
    • חיי התרבות
    • ממצאים ארכיאולוגיים
      • מצבות
      • בית הכנסת מימי הביניים בווינה
  • העידן המודרני
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • דמוגרפיה
    • היסטוריה
      • עד 1867
      • אחרי 1867
    • אנטישמיות
    • הגירה ופזורה
      • ההגירה מאוסטריה
      • פזורת יהודי אוסטריה
    • תקופת השואה
      • גירושים
  • תקופתנו
    • קהילות
    • בתי כנסת
    • ישראל
    • תפוצות
    • אוסטריה-ישראל
  • אישים ופועלם
  • תאריכון
    • תאריכון – תולדות היהודים באוסטריה
    • 1923 (תרפ"ד – תרפ"ה), שנה בחיי היהודים בווינה
  • וינה
    • וינה שלי
    • ימי הביניים
    • ראשית העת החדשה
    • התקופה המודרנית
    • תקופתנו
      • היסטוריה
      • מוסדות וארגונים
      • דמוגרפיה
      • מוסדות חינוך
      • תרבות
      • הגירה
      • אנטישמיות
      • בתי עלמין
    • דמוגרפיה והגירה
      • יהודי מזרח אירופה
      • עוני
    • בתי כנסת
      • בתי כנסת בווינה
      • בית הכנסת "שטאט-טמפל"
    • חינוך
    • תרבות
      • ספרות
      • אמנות
      • מוזיקה
      • אמנויות הבמה
      • ספורט
      • עיתונות (מאה 19 – 20)
      • עיתונות (מאה 20 – 21)
    • מוסדות וארגונים
      • רשימת ארגונים
    • נשים
    • זהות יהודית
    • הקהילה הספרדית
ראשי » איש » הרצל, בנימין זאב (תאודור) (1860 – 1904)

הרצל, בנימין זאב (תאודור) (1860 – 1904)

עיתונאי, הוגה הציונות המדינית ומייסד הארגון הציוני העולמי
נולד ב- 2 במאי 1860 בבודפשט, הונגריה, אז באימפריה האוסטרית, למשפחה מהמעמד הבינוני. למד בבית ספר מדעי בשפה הגרמנית, אבל בשל אנטישמיות מקומית, עבר בשנת 1875 לבית ספר אחר, בו למדו בעיקר יהודים. המשפחה עברה לווינה, אוסטריה, אז בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרצל למד שם באוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור למשפטים ב- 1884. הוא עבד בווינה ובזלצבורג, ואז נטש את העיסוק במשפטים והתמסר לכתיבה, ובעיקר למחזאות. חלק ממחזותיו זכו להצלחה.

בשנת 1889 נשא לאישה את יוליה נשאואר, בתו של איש עסקים יהודי אמיד בווינה. נולדו להם שלושה ילדים.

הרצל נתמנה לכתב בפריז של העתון הליברלי המוביל בווינה, Neue Freie Presse. בני הזוג הגיעו לפריז בסתו 1891, והרצל הבין מיד שגם צרפת שטופה באנטישמיות, ממש כמו זו שהכירו באוסטריה. בעת שהותו בפריז החל להתעניין בפוליטיקה. פרשת דרייפוס שכנעה אותו שיש פתרון אחד לשאלת היהודים והוא הגירה המונית של יהודים מאירופה וייסודה של מולדת יהודית, כנראה בארץ ישראל.

את מחשבותיו ותכניותיו גיבש במאמר שהתכוון לשלוח אל משפחת רוטשילד, אולם בסופו של דבר פרסם אותם בספר ששמו "מדינת היהודים", בשנת 1896. הספר שינה את מהלכה של ההיסטוריה היהודית. רעיונותיו של הרצל התקבלו בהתלהבות, במיוחד במזרח אירופה, שם המוני יהודים נרדפים השתוקקו למצוא פתרון למצבם. תנועת חובבי ציון קראה להרצל להנהיגה. ב- 1897 נערך הקונגרס הציוני הראשון בבזל, שוויץ, ובו נוסדה התנועה הציונית. הרצל נבחר לנשיא לכל החיים של הארגון הציוני העולמי, וייסד גם את השבועון הציוני "די וולט". ספרו השני, "אלטנוילנד", רומן אוטופי המתאר את החיים במדינה היהודית העתידית בארץ ישראל, יצא לאור ב- 1902.

הרצל נסע ברחבי אירופה והמזרח התיכון, וקיים פגישות פוליטיות רבות עם מנהיגים אירופים במטרה לגייס את תמיכתם ברעיון הציוני. הוא נפגש עם הקיסר הגרמני, עם מלך איטליה, עם האפיפיור, אפילו ניסה לשכנע את הסולטן הטורקי להעניק ליהודים אוטונומיה בארץ ישראל. הוא נפגש גם עם אנשי ממשל רוסים, במטרה לשכנעם לשים קץ לאלימות נגד היהודים ברוסיה. את התמיכה הגדולה ביותר קיבל מבריטניה. הצעתם של הבריטים לייסד אוטונומיה יהודית במזרח אפריקה נדחתה על ידי הקונגרס הציוני הרביעי (1903) , אף שהרצל עצמו נטה לקבלה, משום שהיה מעוניין במקום מקלט ליהודי מזרח אירופה.

שנה לאחר מכן החמיר מצב לבו של הרצל, והוא נפטר מדלקת ריאות בבית מרפא באדלאך, אוסטריה, ב- 3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תרס"ד). הוא נקבר בווינה ובהלווייתו נכחו המוני מתאבלים יהודיים מכל רחבי אירופה. באוגוסט 1949, על פי רצונו, העלתה מדינת ישראל שאך זה נוסדה את עצמותיו לירושלים והוא נקבר בהר הרצל, שנקרא על שמו. יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לבנימין זאב הרצל הוא כ' בתמוז.

תערוכה זאת התאפשרה הודות לסיועה הנדיב של הקרן האוסטרית הלאומית למען נרדפי הנאצים
This exhibition was made possible by the generous support of the
Nationalfonds der Republik Österreich für Opfer des Nationalsozialismus
National Fund of the Republic of Austria for Victims of National Socialism

שינוי שפה:
  • English
  • תודות וקרדיטים
  • שלמי תודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

Accessibility Tools

  • Increase Text
  • Decrease Text
  • Grayscale
  • High Contrast
  • Negative Contrast
  • Light Background
  • Links Underline
  • Readable Font
  • איפוס