נולד בנאגי בוצ'קו, הונגריה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, למד שם בישיבות והוסמך לרבנות. התפרנס מעסקים ובמקביל המשיך בלימודי קבלה והלכה.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה (1914), פלשה רוסיה אל גליציה, ובלוך, כמו רבים אחרים, נמלט אל וינה. בשנת 1915 שירת כרב צבאי בצבא אוסטרו-הונגריה, ועשה תשעה חודשים בשוחות. הוא נפצע, שוחרר משירות פעיל והוצב במחנה שבויים בקסוט, הונגריה.
באותה תקופה כתב את ספרו "הגולם מפראג מ'לידה' ועד 'מוות'" (וינה 1919, מהדורה שניה ברלין 1920), אשר זכה להכרה בינלאומית.
משנת 1917 כתב בלוך ל"אוסטריישה ווכנשריפט" (נוסד על ידי מורו ורבו יוסף שמואל בלוך), ל"נוייס וינר ג'ורנל" ולעתונים יהודים אחרים בווינה.
בשנים 1918 – 1920 כיהן כרב קהילת לייסינג שעל ידי וינה אך כיוון שלא היתה לו אזרחות, נאלץ לעזוב. ב- 1923 ביקר בארצות הברית וחיפש מימון לפרוייקט "אוצר חיים", אנציקלופדיה לטקסטים רבניים מספרות השו"ת. ב- 1932 נתמנה לעורך משנה של ה"יארבוך" של יהודי אוסטריה, כרך 1932-1933.
עם עליית הנצאים לשלטון בגרמניה (1933) החל בלוך לכתוב נגד האנטישמיות. באותה תקופה שטרייכר ונאצים אחרים עוררו בעיתונים עלילות דם ישנות נגד יהודים, ופרסמו את "דם וארוס בכתיבה ובחיים יהודים" (וינה 1935), שגולל יריעה רחבה של האשמות אנטישמיות.
במרץ 1938, בעקבות סיפוחה של אוסטריה אל גרמניה הנאצית, בלוך נכלא ונשלח למחנה ריכוז. החומר של "אוצר חיים" הוחרם והושמד. באוגוסט 1938 שוחרר ועבר לאנגליה דרך הולנד. ב- 1939 היגר לארצות הברית והמשיך לכתוב (בגרמנית, בעברית, באנגלית וביידיש).
ב- 1963 כמעט התעוור לחלוטין. הוא ניצל את כשרונו כמספר סיפורים ואת בקיאותו בסיפורי חסידים, ותיאר באזני העולם המערבי את יהדות מזרח אירופה, וכמו כן הגן על היהודים בנחישות וברמה.
בלוך היה כותב פורה מאד, חבר בארגון המו"לים והכותבים, ב"אנשי אמת" בברונקס, ניו יורק, וב"בונים" ניו יורק. נשיא צ'כוסלובקיה יאן מסריק העניק לו תואר פרופסור.
רשימת פרסומים חלקית:
"Ahnenstolz, Biographie des Rabbi Elieser Lippman von Strelitz’ (Budapest, 1904); ‘Die Gemeinde der Chassidim’ (Berlin, 1920); ‘ Israel der Gotteskampfer’ (Berlin, 1920); ‘Hirsch Ostropoler, ein judischer Till Eulenspiegel’ and ‘Ostjudischer Humor’ (both in Berlin 1921); ‘Talmudische Weisheit, altjudische Wechselgesprache’ (Vienna, 1921), ‘Gottes Volk und seine Lehre’ (Leipzig, 1922); ‘Das Judische Amerika’ (Vienna, 1926); ‘Kabbalistische Sagen’ (Laipzig 1925); ‘Lebenserinnerungen des Kabbalisten Vital’ (Vienna, 1926). ‘Traume sind keine Schaume’ (Prague, 1929); ‘Priester der Liebe, die Welt der Chassidim’ (Zurich, 1930); ‘Der Judenhass im Spiegel der Jahrtausende’ (1935), ‘Das Geliebte Land, Sagen aus Palestina’ (Vienna and Jerusalem, 1937);
פרסומים בניו יורק:
‘Hekhal le Divre Hazal ve’Pitgameihem’ (1948); Kum-Riv et heHarim’ (1948/49); Ve Da Mah she Tashiv’ (1949); ‘Mi Natan li Meshiah Ja’akov ve Israel levozezin’ (Bronx, N.Y., 1957); ‘Masa Federbusch’ (Bronx, N.Y, 1959); Dovev Sifte Yeshenim’ (1959); His ‘Erzalungen und Legenden’ was published in Darmstadt (1966).