ויקטור גרין (דוד גרינבאום) נולד והתחנך בווינה. למד בניית תכנון ערים בשנים 1918 – 1923, בבית הספר המקצועי הגבוה של וינה. כשסיים את לימודיו, השתתף בכתות אמן של פיטר ברנס באקדמיה לאמנויות. בשנים 1924 – 1933 עבד במשרד האדריכלים מלצ'ר ושטיינר. גרין היה סוציאליסט ופעיל ב"בונד". יחד עם לודוויג וגנר ואחרים יסד את הקברט הפוליטי ב- 1926, שהתפרק ב- 1933. אז נהיה למנהל ה"שפילגרופה", שהייתה מופת לקברטים רבים בווינה בשנות ה- 30. בשנים 1934 – 1938 החזיק משרד אדריכלים בווינה, ושימש כמומחה לתכנון ערים. הוא קיבל זיכיון לשקם מבנים מסחריים בווינה, ופרוייקטים אחרים באוסטריה, בגרמניה ובצ'כוסלובקיה.
ביולי 1938, לסיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית, עזב גרין עם משפחתו לארצות הברית. הוא עבד כמעצב ושרטט בחברת "איבל" בניו יורק, ותכנן את ביתן חברת "ג'נרל מוטורס" עבור היריד העולמי של 1939 בניו יורק.
גרין לא זנח את אהבתו לתיאטרון, ובאוקטובר 1938 יסד קברט אנטי פשיסטי בשם "קבוצת האמנים הפליטים" (לימים "להקת התיאטרון הווינאית"). בין השחקנים, שהיו מהגרים מאוסטריה, היו הרברט ברגהוף, אליזבט נוימן ומאנפרד אינגר.
ב- 1939 פתח עם אשתו אלזי קרומק משרד תכנון בניו יורק. בהמשך פתחו סניפים גם בלוס אנג'לס ובשיקגו, ובערים נוספות. הוא התמחה בעיצוב פנים של חנויות ובתי כלבו. ב-1950 יסד וניהל חברת תכנון בשם "ויקטור גרין ושותפים", בה עבדו אדריכלים, מהנדסים, מתכנני ערים וסוציולוגים בלוס אנג'לס, ניו יורק ובוושינגטון. הוא נרשם כאדריכל וכמהנדס בעשרים מדינות ויותר. בין יצירותיו תכנון ובנייה של תכניות פיתוח עירוניות, מרכזי קניות, מבני עסקים. הוא בנה את המרכזים המסחריים האיזוריים הראשונים בנורת'לנד, דטרויט (1954); בסאות'דייל, מינסוטה (1956); בפורט וורת', טקסס; בוולפר איילנד, ניו יורק. כמו כן פיתח תכניות שיקום למרכזי ערים בארצות הברית ובאירופה. הוא יסד את "מרכז ויקטור גרין" לתכנון סביבתי בלוס אנג'לס בשנת 1968, ובשנת 1973 פתח ארגון תאום בווינה בשם Zentrum fur Umwelt Planung.
גרין היה חבר בועדת הבית הלבן לבעיות סביבה, יועץ אזורי של פריז ושל העיר וינה, ויועץ לתכנון כללי של עיר אוניברסיטאית חדשה על יד לוביין בבלגיה. הוא שימש גם יועץ לשלטונות (ברמה הלאומית והעירונית) בארצות הברית, קנדה, איראן, צרפת ואוסטריה. בשנת 1971 תיכנן מחדש את העיר העתיקה בווינה. כמו כן היה חבר במכון האדריכלים האמריקני (1948); במשרד הלאומי לשיכון ושיקום; באיגוד ייל לאמנויות; ב )ULI( Urban Land Institute , ובעוד ארגונים מקצועיים רבים.
לויקטור גרין הוענקה חברות כבוד במכון האדריכלים האמריקני; זכה בפרס לאדריכלות של וינה ב-,1972 ובציונים נוספים על תרומה ניכרת לתכנון תצוגות במוזיאונים בארצות הברית ובאירופה.
נפטר בווינה בשנת 1980.